[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








את איש לא שנא.
ואותו לא שנאו.
באיש לא פגע.
ובו לא פגעו. רק לפעמים.
לכל אדם, קטן או גדול,
הייתה סיבה לחייך כשעבר ועיניים החליפו מבט.
צחוקו והומור של נער מדהים סובבו אנשים.
והנה בכי נשמע מכיוונים אין-סופיים, אנשים נבוכים,
לא מבינים.
נער מתוק עם שמחת חיים,
ילד מדהים שאהב אחרים.
חיוך רחב ולב פתוח, כזה היה עידו.
פתאום קרה משהו, אנשים לא מבינים,
הוא לא איתם, הוא לא בחיים.
דמעות אינסופיות ועצב חד,
נגעו בנשמה של כל אחד ואחד.
אין מתיקות, אין חיוכים, כולם בוכים מבפנים.
עומדים האנשים מתחת לעצים הנובלים,
בין אנשים קבורים, ונכנסים למסע שלא ייגמר לעולמים.
מעלים זכרונות, מנסים להבין, אך אין קולט את הדבר.
החיוך הממיס, הנוכחות המטרפת, חולפים להם ככל
ששעון הזמן עובר.
זה קשה, ככל שהזמן נדחק.

לזכרו של עידו קרני ז"ל שנהרג בתאונת הנגמ"ש בחברון ב 4.4.01.

יהי זכרו ברוך
:(







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הפיוס תמיד
יותר
מתוק מהשלום
התמידי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/7/01 11:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאת ברתנא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה