שלוש נקודות מבט

הסיפור שלו

שתי הדלתות הכסופות נסגרו והספרות מעליהן התחלפו במהירות.
בקומה השמונה עשרה עזבו אותנו שלושה ושניים נכנסו.
הדינמיקה איפשרה לי להתקרב אליה ולנשום את ניחוחה.
"שוב אתה", הגו שפתיה.
הושטתי את ידי לעבר שערה.
חשכה.
מצאתי את עצמי על הרצפה.
רק קולה המתוק נשמע: "הזהרתי אותך, שאני מתאמנת באיגרוף".

הסיפור שלה

הוא רץ לעבר המעלית. קיוויתי שלא יספיק.
הגבוה מקומה עשרים עצר את הדלתות .
בקומה השמונה עשרה ניצל את התנועה להתקרב.
די.
פרחים, שוקולד, הצהרות - דבר לא יחזיר אותי אליו.
הוא הרים יד.
פתאום היה על הרצפה.
כעסתי שהגבוה התערב.
התגובה שלי היתה אינסטינקטיבית כמו בשעורי איגרוף.


הסיפור של הגבוה מקומה עשרים

כמה חודשים שאני עוקב בעניין.
לכן עצרתי עבורו את המעלית.
בהתחלה היו בלתי נפרדים.
הוא לקח שעורים אצל הכוריאוגרפית מקומה עשר.
לאט התרחקו. בסופו של דבר הגיעו בנפרד.
שמחתי.
פעם הגיעה מוקדם. תפסה אותו.
התחילה ללמוד איגרוף. גם אני.
כשהרים את היד החטפתי לו.
לא מבין למה היא הכניסה לי.



"הסיפור שלו" נכתב לסדנה ה-44 שעסקה במינימליזם.
אהבתי לפרטים הוסיפה את היתר.