בנית עבורי ארמון מלכות,
ארמון נסיכות, מיטה מרופדת.
חפנת אותי בכס מלכות,
עיטרת אותו שמש יוקדת.
שמרת מקום גם לך, מאחור,
נוצר ראש מדופלם,
מלך עתיר תוחלת.
נתת לי הבמה השלמה,
אתה, כינור שני, מפליא מנגינות,
כנר, צ'לן, מנעים זמירות,
פורט על קלידים, על קלידיי
לתפארת.
מנצח תזמורת סימפונית מהוללה,
חלוקת תפקידים, שיתוף פעולה,
קומי-טרגדיה, רומן בלהות,
רגע של פנאי לא מותיר לאנחות.
גיבוריי אגדה,
שיר וחידה,
היסטוריה, עיצוב, אמנות במיטבה.
עשית לי סרט,
פיות, לבבות,
עיצבת כותרת,
מילים, נעימות,
הפלגת איתי לעולם חלומות,
הפרחת בלוני אהבה ותקוות.
שילוב ימיי רנסאנס,
עם עיצוב דיגיטאלי,
שייקספיר, דה-סאד,
אוראלי, אנאלי,
מאהב לטיני פרוע, הולל, מתערטל,
מושבניק מצוי - תפארת ישראל,
פילוסופיה של לילה,
התרפקות של זריחה,
ימים שכאלה - חלום? בדיחה?
ואני, כבר אישה, בשלה, מוכנה,
מככבת בתוך אותה התמונה,
בה בחרת אותי לשים במרכז,
כמו תמיד, שעשית, כמו פעם, כאז.
וארמון הנסיכות קרם עור וגידים,
אור, זהב, פניניי יהלומים.

וייחסר באותו הארמון המופלא,
רק פריט קטנטן - לב שמחה,

החיוך שלך.