זו רק תקופה
זה יעבור.
אני נושמת
משהו
שעושה לי לא טוב.
אפילו
רע.
סחיטה כפגיעה,
עד הטיפה האחרונה
וסוגרים.
אין חשיבה מיותרת,
אנחנו יכולים לבד
ויש צורך
במשהו בלבד
רגשי.
רוקדת בחלל
החדר
בלי מראות.
עיניי
ספק עייפות
ספק עצובות.
ונשמתי -
אותה גם אני
לא יודעת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.