אני חושבת שהלכתי לאיבוד אתמול בלילה...
מה זאת אומרת לאיבוד? זה מצחיק, אבל אין לי מושג,
פשוט התעוררתי הבוקר, ולא זכרתי איפה אני -
לא זכרתי מי אני.
קמתי והכל היה שונה. מישהו זוכר איך הכל היה לפני אתמול?
מישהו ראה מה קרה לי?
תנו לי להבין, כי אני לא מבינה, איך השקט שהיה הפך מהר כל כך
לרעש!
הים פתאום שקט, הגלים לא לוחשים,
התווים הם עצובים ולא נותנים לי זמן לשכוח!
התמונות הממוסגרות אצלי בחדר, עכשיו בוכות,
הקפה נהייה מר כמו מלח!
החיוך קפא כמו קרח, הדמעות כבר בגרון.
אני לא זוכרת כלום - אולי תחושה די מעודדת?
ואולי טוב לי לא לזכור כל מה שעשיתי בחיי...
אולי אוכל עכשיו להתחיל מאפס, תקופה חדשה.
חיים חדשים.
להיעלם!
אמנם זאת רק תחושה של אופק, אבל כשמרגישים את הדופק,
מרגישים שאין שם כלום. רק אבק וזכרון.

בחיי, כמה סבלתי, רק וויתרתי, רק הפנמתי,
והלכתי כמו עיוורת אחרי כולם בדרכים,
ללא חיוך, ללא תגובה, ללא מבט אחד של רגש...
אבל אני לא יכולה. בחרתי לשכוח.

מישהו ראה את הרגשות האלה?
אני משתגעת, ועם זאת מרחפת באוויר.

אתה אשם!

מישהו ראה איך הלכתי לאיבוד?
הייתי רוצה לחזור הביתה עכשיו אם זה בסדר...