New Stage - Go To Main Page

מקס גלר
/
8 שנים

לראות אותך. להיות לידך. ולא להבין. לא להבין שום דבר מעבר למה
שעיני רואות. כמה מוזר לראות ביום בהיר אחד, אדם מסוים, בדרך
שונה ממה שראית את אותו אדם עד היום הזה. אבל הייתי רק ילד אז.
כך היית גם את. שנינו היינו תמימים. לא מבינים ולא רואים.
משחקים ומדברים ולא מחפשים משמעויות, לא מחפשים פרשנויות. סתם
ילדים.

אולי אני עדיין ילד. כלוא במעטפת שלא תואמת לעתים את תחושותיי
והרגשותיי. אבל אי אפשר לפרוץ. אי אפשר לפרוץ את המעטפת הזו.
אני בתוכה. את היית בתוכה. היית במעטפת הזו שלי וראית אותי
אחרת. אבל עכשיו היא אטומה. גם אני אטום. אטום לראות את מה
שהיה מונח תחת אפי במשך 8 שנים. אבל עכשיו אני רואה. אני רואה
אותך, שומע את קולך, מנסה לחבר בראש את הפרטים הקטנים שהיו
חסרים לי כל כך הרבה זמן. עכשיו זה מושלם. תחושה של שלווה.

הציפייה לפגוש אותך שוב, הופכת דקות לשעות ושעות לימים... אבל
זה יקרה. ואני מחכה. מחכה לרגע שיגרום לי לחייך. להביט בך
ולראות אדם אחר. שונה לחלוטין ממה שהוא היה לפני זמן מה. לפני
8 שנים.

לראות אותך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/7/04 18:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מקס גלר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה