הימים רק עוברים, השניות זולגות
בשתי עיניים בוכיות יש את הצרות
הכי כבדות, וכל שנייה היא כמו שעה
שבה רוצה אני לחזור אליך חזרה.
סבלתי את הכל, כפי שיכולתי רק לסבול,
את הכאב, את הבדידות והשעות שהייתי בלעדיך.
האהבה אותי קורעת, את הכאב היא
מכריחה להפוך לעוד צרה שאין מנוס ממנה.
לאן נעלמו הרגעים הכי יפים שהיו לי בחיים?
כל יום אזכור אותך לעד.
רק את הבגידות שלך אשכח, כי עכשיו כשאינך
כאן, אתה טהור, אתה מושלם כי הפכת לעפר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.