כל מה שתתני לי אקח,
כל חלון שתרצי בשבילך אפתח,
את השמחה שבגללה לבי פרח,
עד סוף ימי לבי שלך.
כמו סופת רעמים את מרעישה את ראשי,
את נותנת לי כח להמשיך,
את נותנת אור לחיי כשהכל מתחיל להחשיך.

היית לי מגן מכל צרה,
כשאת לצידי לעולם לא ארא.
איתך אני בן-אלמוות,
חסין מפני הכל,
עד ששברת את לבי... וחיי הפכו לעול!

עולמי ריק בלעדייך,
אני חולם רק עליך.
אני כל הזמן חושב, מהרהר,
איך אפצה אותך?
איך אקבל את סליחתך?
מתי תביני שאני כבר אדם אחר?

מה שהיה היה,
את זה לא אשכח,
ועל דברים שעשיתי לעצמי לא אסלח.
רק תני לי הזדמנות,
צ'אנס לתת "לנו" לקרות,
אל תשאירי אותי מחוץ לחומות.

אולי אני מפחיד אותך,
אולי ממני את נגעלת,
אבל איך תדעי באמת אם את אלי לא מתקרבת?
יש בי יותר ממה שאת רואה,
היית מבינה אם רק היית מנסה,
רדי מהגל שמוליך אותך שולל,
ואולי כבר לא אהיה כל כך אומלל...