והם שוב חוזרים
השדים המרושעים
בגלימותיהם האדומות
וצילינדריהם המהודרים
צועקים בראשי את המובן מאליו
לוחשים לי באוזן שאני שוב לבד
תמיד לבד
משחר האדם ועד שוך סערת קץ הימים
אני לבד
רוצה להגיד להם שהם טועים
שאפילו לי יש חברים
גם אותי אפשר לאהוב
אבל למה אותי כל כך קל לעזוב?
ולמה עכשיו אני בחדר לבד בוכה?
ואיש לא בא להציע עזרה?
וגם אם עכשיו אצעק ואקרא -
אני כך יותר לא מוכנה!
אסע לי לסוף העולם ואקפוץ
לא מתכוונת יותר לחזור
האם הם ירגישו?
האם הם ידעו?
או ששוב השדים שלי צדקו?