הולכת יחפה כפות רגליים חשופות
לרכך את המכה ובפנים הדמעות
השמיים בשלהם מחליפים ימים ולילות
רוצה, רק לרגע לחזור לאגדות

אין איש ששומע
אין מישהו שיודע
שהלב שלך שבור לרסיסים
והעיניים כבויות, כמו כוכבים נופלים

והוא שומר הכל בפנים, מדכא רגשות
מאמין ורוצה וחולם ולא מעיז לנסות
אם הוא אוהב איך זה יכול להיות
שאת לבד, וכמעט חודלת מלהיות

ואין איש ששומע...

ויש שם אחד שעומד ומביט
אוסף בזהירות שברי לב שכאב
מחבק ושותק, תלתל מהפנים מסיט
ונותן לה לבכות, להוציא הכל... רק עכשיו

6.6.2004
סתם כי ניסו להחזיר אותי שלושה חודשים אחורה
לא הלך, חבל עליהם :)