מוטי פרי-מור / סליחה |
ושיקוי רפואה אין בידי.
שר הגיהינום מרחף מעלי,
מטיל מורא על עווני.
איך אחנוק חרטה,
המרגשת בתוכי.
זוחלת בי כרימה,
הניזונה מפגר.
רוחי יוגעת,
להשקיט נפשי.
ללא לאות,
כנמלה טורחת.
לבי עמוס צער,
גווע כמו פצוע נמעך.
הלמותו כסוסים בדהר,
רוקעים בצדעי הכסופים.
זכר דווי אופפני,
לבושמה וקסמיה.
מתחרט - תוגה בי
והיא ר ח ו ק ה .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|