הנשמה מרוסקת,
ומנגינה עצובה בתוכי שאינה פוסקת,
הדלקתי נר בזווית החדר,
בתקווה שיאמרו לי שהכל יהיה בסדר
והזמן רץ,
וכל עולמי בינתיים קרס,
ובלב ים גדול טבע שמי,
והפסיק כבר מזמן להיות מקומי...
עזרו לי...
ולא היה בכל היקום מישהו שצלל עד לקרקעית,
ונשא אותי על גבו,
ולחש: "החזיקי בי!" ...
ונסחפתי אי-שם,
איש לא יוכל למצוא אותי אף פעם,
הלכתי לאיבוד,
עולמי לכוד,
וכל המעט שהיה בי כעת שדוד
עזרו לי למצוא את מקומי ביקום... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.