ילקוט בית ספר מונח בצד המדרכה
אני פוסעת עוד כמה צעדים
רואה נעל קטנה וחדשה
אני ממשיכה ללכת אל הלא נודע
ורואה נעל שניה
לאחר כמה צעדים קטנים
אני מבחינה ברגל
אני מתכופפת לעבר הרגל
ורואה עוד רגל
זוג רגלים קטנות מבצבצות מהשיחים
אני מקרבת את ידי לרגל אחת
ומתחילה לדגדג
לפתע נשמע קול רך מצחקק
ואנשים עוברים ברחוב
מסתכלים עלי בפנים מוזרות
אני ניגשת לרגל השניה
וגם אותה מדגדגת
לפתע מושטת לי יד קטנה
יד די חבולה
אני תופסת ביד
ובעת משיכתי בה
עוברת אישה עם ילד פעוט
היא מחזיקה בידו
הם מתחילים ללכת במהירות
היא לוחשת לו
לא כל כך חלש
כנראה כדי לפגוע בי ממש
בו מהר אל תסתכל אחורה
אני מנסה למשוך בכל כוחי ביד
אך היד לא זזה
אני חוזרת לדגדג רגל אחת
והצחוק שוב חוזר וממלא לי את הלב
אני מדגדגת ברגל השניה
והצחוק מתחלף בצעקה
אני עוצמת את עיני
לשבריר השניה
והילד נעלם
אני מביטה לצדדים
הפריטים נעלמו גם כן
אני שומעת קול נעים לוחש
אני מסתכלת למעלה
פרצוף קטן
וידים משולבות על השיח
שיח גבוה ורם
שיח שושנה קוצני
אני איני מבינה איך
ילד קטן מגיעה לגובה כזה
אני מסתכלת למטה
דרך חור קטן בשיחים
וראה שרגלי הילד מונפות באוויר
אני מסתכלת שוב למעלה
והילד הרך לוחש לי
"אמא די להזיל דמעות
ניפגש שנה הבאה
באותו שיח ורדים
ביי אמא ושיהיו לך חיים נהדרים"