עם כוס קפה וחיוך היא ירדה אלי
בתחתונים, בוקסר לבנים.
נתנה לי נשיקה על הלחי עם קריצה,
אמרה: שלום, התגעגעתי מאוד.
למה? איך? כמה? תלך!
שאלה, בחיוך שהולך ודואך.
אז אמרתי לה:
אני כאן בשבילך ותמיד לצידך
זה קצת קיטשי, אמנם, אבל אצלי זה בדם.
נפל לי הלב וזה כל כך כואב
אני אמרתי לה: אותך אני אוהב.
ועכשיו אנחנו יחד
לא אוהבים, בקרוב ניפרד
לא כמו בכל הסיפורים.
לא נחיה לנצח ולא נתקרב
כי אם נמשיך ככה, בקרוב נרקב.
לא כמו באגדות, לא כמו בסיפורים
לא נחיה לנצח, לא נהיה מאושרים.
השיר הזה מולחן האמת אבל אין לי את האמצעים להקליט |