אתמול ישבתי וחשבתי על כל השנה הזאת ועל כל מה שעברתי בה...
חשבתי על האהבה שהייתה לי, על זה שהיא נגמרה, על הבן אדם שהכי
אהבתי ופתאום הבנתי שאני עדין אוהבת אותו, למרות שכן אני אומרת
לעצמי, שזה עבר. הוא נראה שונה וכשהוא נוגע בי, אני אומרת שאני
נגעלת, אבל בעצם הבנתי שאני רק מתגעגעת אליו באמת... ושאני
בעצם רוצה שיהיה שלי עוד פעם...!
אז ישבתי ובכיתי ושמעתי את השיר שלנו, MY IMMORTAL.
והבנתי, שזה תמיד יישאר. אני אוהבת אותו. אני אוהבת אותך!!!
וכנראה שתמיד איכשהו זה יישאר, אבל אני יודעת, שאני צריכה
להמשיך הלאה... אני רואה אותך. אתה כבר המשכת. יש לך חברה
חדשה, חיים חדשים, השתנית!!!
ואני... אני עדיין באותו מצב, יושבת ואומרת לעצמי: הוא בסוף
יחזור אלי, אתם תראו. אני עושה את עצמי כאחת, שממשיכה הלאה
בחיים. כשהוא מסתכל עלי, אני מחייכת ושמחה, הולכת עם כולם
מתלבשת, ונראית מצויין...
בקיצור, עושה את עצמי... אבל בעצם, מה שאני רוצה לעשות, זה
לבוא ולהגיד לו "למה?", למה עשית לי את זה???
היית שלי ופתאום, לפני שאפילו הספקתי לסובב את הראש או להתאושש
מהלילה המדהים, שהיה לנו, אתה פתאום של מישהי אחרת, למה?
האם אתה גם לפעמים חושב עלי...?!
כשפתאום אני רואה, שאתה מסתכל עלי בבית הספר (ואני רואה, שאתה
מסתכל!!!), אתה חושב לעצמך, שאתה מתגעגע? או שפשוט אתה סתם
מסתכל ואומר "חחח, עדיין היא לבד ולי טוב יותר, אני המשכתי,
איזה מסכנה", ובקיצור- אתה מרחם עלי?!
אתה רואה איך אני מנסה להמשיך... אני רוצה להאמין, שאהבת אותי
באמת ושהיית שלי ורק שלי ולא של אף אחת אחרת...!
אני פשוט יושבת וכותבת על האהבה, שהייתה לי, ופשוט כותבת
וכותבת ויש לי כל כך הרבה מה לכתוב עלינו ועל איך שנפגשתי
איתך.
אתה זוכר בכלל???
לא נראה לי...
חחח, ורק אני כמו מפגרת הולכת ומספרת לכולם איך פגשתי אותך.
אני זוכרת אפילו מה לבשתי, אני זוכרת הכל...כל רגע ורגע!!!
כל פגישה, שהייתה לי איתך, עשתה אותי לילדה הכי מאושרת בעולם
וכשהיינו ביחד הרגשתי מעל הכל. כולם היו איתי ופתאום התקרבתי
לאנשים חדשים, לעולם חדש, עולם מדהים!
וכשזה נגמר, הכל נגמר... אני עדיין חברה של כולם, אבל אתה
מסכים איתי, שזה לא אותו דבר!
הכל לא אותו דבר. רק אם אתה היית, הכל היה כמו שהיה...
חחח, אני אפילו לא שמה לב, שאני חוזרת על אותו דבר. אני
מתגעגעת ללילה, שאני ואתה היינו מתחת לעץ, וסתם שכבנו מחובקים.
האם זה היה אמיתי?!
האם הרגשת, מה שאני הרגשתי?!
לא נראה לי...
בקיצור, אני רוצה להגיד לך, ובכלל לכולם: אולי אני עדיין אוהבת
וזוכרת, אבל אני אתגבר... אני יודעת. ואתה... אתה תראה, אתם
תראו! תמיד אני אוהב אותך... תמיד יהיה לך מקום גדול בלב שלי,
אבל אני אמשיך הלאה. וכשאתה תעמוד מולי בתחנה ותתנשק עם החברה
החדשה שלך, אני אחייך ואגיד... אני שמחה בשבילך, שאתה מאושר
וכיף לך והלואי, שככה תמיד תהיה.
וגם אני בסופו של דבר אמצא את עצמי. אולי זה יקח זמן, אבל זה
יבוא. אני בטוחה.
אז "חחח" לכולם, ובמיוחד למי שנפגע ועדיין אוהב וגם שונא, תוך
כדי זה יעבור! אתם תראו! בינתיים תמשיכו הלאה...
תמשיכו לחיות.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.