הקטע נכתב בתחילה לאדם מסויים, ולקראת האמצע הבנתי שהוא תואם
בדיוק אדם אהוב נוסף והחלטתי שהוא יהיה לשניהם.
עם המון אהבה והערכה נפרדת לכל אחד מהם


את מנסה שלא להתבלט,
את דעותייך האמיתיות אינך משמיעה באוזני כל אדם,
את אהבותיך הכנות אינך מסגירה בפני כל אלמוני שאינך בטוחה
שראוי הוא לשמוע.

את מנסה שלא להתבלט,
איני יודעת אם במכוון הדבר, או שכך פשוט את.
כל כך שונות אנחנו.
בעוד אני, אומרת בחריפות את דעותי הקיצוניות לא מעט פעמים, גם
כאשר הדבר אינו מועיל בכלום ואף עושה רק רע,
את יושבת דוממת רוב הזמן ומדי פעם מעיפה משפט קצר או מילה
בודדת לאויר.

כל כך שונות אנחנו.
בעוד אני, ממהרת למצוא לי את המתנגדים לדעותיו,
או סתם אנשים שאינם תואמים את תפיסת החיים שלי ולסמנן סימון
ברור,
את, שומרת דעותיך ותפסית עולמך המיוחדת לעצמך בעיקר בשלווה
שקטה.

כל כך מיוחדת את, ילדה.
בשיחותינו הכנות, שנמשכו לתוך לילות שלמים,
בהם התוודתי לתפסיתך המיוחדת של החיים,
ישבתי אני דוממת, מקשיבה ולומדת,
ממך.

איני יודעת אם תביני כי מדובך בך ולא באחרת,
אך בטוחה אני שיום יבוא ועוד אנשים יזכו לשמוע את תפיסת עולמך
ודעותייך החכמות.

תהי בטוחה בצדקתך,
אל תתני לסביבה להשפיע,
ודעי בתוכך תמיד שאני מעריכה אותך, למרות ואולי אף בגלל השוני
העצום שביננו.