[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פנדורה פארי
/
זה לא אמיתי

אני מניחה שיש פה סדר מחשבתי מסויים, לפחות בתת מודע...

רוח שבה לקרר את כולנו
לקראת השניה
שחלפה ממזמן
ואולי בעולמות אחרים
אני אוכל להאמין
בהזיה איתך
אבל כעת, ביננו
שהעולם הסתובב לצד ההפוך
ידעתי שזה טירוף
ידעתי שזה טירוף להאמין במה שלא קיים
וכמה שרציתי
לדמיין את הצד השני
לגלוש למחוזות אחרים
של אמונה
אבל פרץ של חשמל היסטרי
הסיט וניפץ את חזות התמונה
של נהרות גועשים
בוערים בשתיקה
כמוני,
שאשאר שותקת לעולם.





נפולה, הרם את פני
את עצמות לחיי. שאחייך,
אהיה רגילה.
נפולה, לטף את נפשי
בתרופות שיכחה. שאחלום,
אהיה בריאה.
נפולה, שחק עם רגשותיי
עם לבי. שאלמד לחבק,
אהיה אהובה.
נפולה, שאב את רצוני
כאבי הנוזל, שאחיה,
אחיה רק בשבילך.




+שנאה עצמית
כמו פחם על אבן
מנסים להוריד
כי זה לא נראה החלק
הנכון
ממני, איך אכפת מכל דבר קטן שנתקע בפנים
כמו הרצון לבכות, כמו הרצון לשכוח
פרטים. קטנים. קטנים. מעצמך
רק בשביל שתוכל לחיות עם מי שאתה
רק בשביל שתוכל לשכוח לשנוא+




בעיניו הירוקות
הוא יקח אותי
למחוזות דמיון
שהבטחתי לשכוח.
הוא יודע איך שכמה מילים
ישתיקו אותי לתמיד.
כי אני רוצה, להיסחף
למערבולת של כחש
לכלוכית, שרוצה לאהוב ללא תכלית.

בחיוכו המשויף כסכין
הוא יפצע אותי
וככל שהזמן יעבור
אני אפילו אאמין שזה לטובתי.
אחייך חיוך מזויף
או אמיתי
זה לא יהיה באמת חשוב
כל עוד אדע שהוא איתי.

ושיבוא זמנו לומר לי שלום
שאשאר מוטלת על הרצפה
הוא יראה לי דרכים שלעולם לא אלך בהן,
ויצחק
כי הוא יודע כמה לבד זה מרגיש
כמה משפיל זה מרגיש
לחיות לפי עיניים ירוקות בלבד.




שריפה
גופי קורא, כולם לברוח
לזכור שאין עוד על מי לסמוך
מי נהר מי חלום
שיפכו שיפכו
זה לא יבלום. זה לא ישתנה
כל נגיעה עמוקה תישבר
בלהבות טהורות ממיסות
את הצורך בחיים
מכלות כל חשק או אפילו רצון
משמידות את הבסיס
משמידות את המוסר
ומעבר לכל העשן
לא ישאר שם שום דבר.
אז בירחו, אני קוראת
בירחו מהר
לפני שיבוא היום
בו אני אפגע
גם בכם.





זה קר,אתה שומע?
זה כואב, זה מפחיד,
זה לא אמיתי
זאת מציאות דמיונית שפיתחתי עם עצמי
זה צורם, אתה יודע
זה חזק מדי, זה רגיל
זה לא נכון
זה לא איך שרציתי לדמיין
את עצמי

כובע הקסמים התעופף לו ברוח
נותרתי לבד שוב עם עצמי, אני רק שלי
אין יותר אשליות להציג
בפני קהל מתלהב, מוחא כפיים

ובעצם, זה הכל בגלל זה
שכשהיא לבד, היא פשוטה
וכשאני לבד- אני כלום.

זה קר, אתה שומע
זה כואב מדי, ואני רגילה לזה
זה לא אמיתי. זה לא אמיתי.









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- ומה את רוצה
להיות כשתהי
גדולה?

- קאפו.



בוליביה,
זכרונות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/6/04 18:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פנדורה פארי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה