שם, בקצה הצוק
עמדנו
רגע אחרון לפני הסוף

"קחי ידי, תפסי חזק"
רציתי
"סגור עינייך ועיניי"

שם, בקצה הצוק
כבר לא היה עוד שום דבר
נותרנו שנינו

בגובה מי יודע כמה
מיליון אמות מעל הכל
רק את אני, ומה שבינינו
רק כך אני יכול

אז בנפילה, הבטתי
בתוך עינייך זו דמעה
של הכרה הייתה היא
כי אם לא בחיינו
לפחות במותינו
אנו יחד

שם, בקצה הצוק
צעדנו צעד אחרון לסיום
בלי אמירה, אלא השלמה
בלי עצב, אלא החמצה
הרי כל כך רצינו
וכבר אי אפשר

ורק שניה לפני הקרקע
לפי שפתייך הבוהות
יכולתי בליבי לדעת
שגם את, תמיד הרגשת
אותו דבר