הוא לא הבין שהיא הייתה האחת
שחיכתה לו בלילות,
ללא נחת.
קמה בבוקר, הוא לא לא היה
בצד השני של המיטה
המיטה הלבנה והקרה
שנותרה לה שם, בלעדיך,
והיא מחכה בתוך השמיכה
שתחזור ותשוב עוד אליה,
דמעות יורדות לה על הפנים,
אומרות לה תוציאי אל תשמרי בפנים,
מראות שיש עוד תקווה לאהבה,
גם אם לא הוא תבוא ההזדמנות השנייה
ובתוך תוכה מרגישה ת'כאב,
אומרת לעצמה הוא יסרב,
לא יכולה לחזור שוב עם סליחה
הכל נגמר, הגיעה הפרידה.
זה לא נורא זה לא הסוף...
הלב יתגבר לאט,
עד שיכאב פחות,
עד שיהיה יותר טוב
עד שתגיעה, הפרידה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.