את אחת שמלפני, מודדת צעדיי מיילים לפני. מגששת בשדה המוקשים
שבדרכי ומרשה לי לדרוך או לא לדרוך כשצריך.
את אחת שמאחורי, דוחפת את משקלי האינסופי מול העולם ועושה בי
כח להמשיך לעוד ימים טרופים וכאלו שבסופם יש חיוך.
את אחת שמתחתיי, הבסיס לכל הוויתי. לשגעון ולתמימות ולכל
הניגודים שאני מכילה בי בכל נשימה. הקרקע ללכת בה, מושכת את
צעדיי בכח המשיכה הנפלא שאת משדרת בכל פקיחת עין אל העולם.
את אחת שמעליי, שומרת דרכי ומשגיחה עליי מפני כל אלו שליבי
מתמלא ומתרוקן מהם בלי סוף.
את האחת שבתוכי, מכילה אותי שוב ושוב. תופסת כל פינה בי, מנפחת
ומחייה בשלמותך כל אנזים גוסס. את כל כולך הומה וגועשת בי,
ומשקיטה ומלטפת כשהעולם אכזר לי.
אין בך כלום מלבד יופי ותום ואינספור כוכבים שמנצנצים בעורך
בכל רגע נתון. את הסליחה, והאמת וכל כוחות המאגיה האוחזים
בגופי כשאני נחלשת. אין יום ולא לילה שיכול בלעדייך להתקיים
בעולמי הצר, המסתיים במשפך שכולו קסם ואושר וטוהר.
את שם תמיד, גם בלי להימצא. שם כשהעולם כבר החליף בו עונות
ושנים ואני עוד עומדת במרכזו מבולבלת ומסוחררת. שם כדי להסביר
ולשאול ולדעת ולאשר שמותר גם לא לדעת. שם כדי לתמוך ולהתמך,
כדי לבכות לי ואיתי ובי.
את האיזון שלי, וזו שמפרה אותו. מנענעת את עולמי ומזעזעת כל
חלקת שקט ברגע המום אחד ובו במקום אוחזת בי שלא אפול, שלא
אכבה.
מעירה בי כל רגע רדום, מצמיחה ומטפחת את השגעון שלי ועם זאת
מרשה לי לישון בזמן השמירה על כבודי וחירותי ומקומי הצפוף
בעולם, כשאת מחפה עליי, נמצאת שם ומאיימת בקיומך על כל הרוע
והפחד שעשוי לעיתים לצמוח בי.
לקסם שלי, שאת כאן כבר בכל שנותיי האמיתיות. רוצה שתדעי כל
תחושה ורגש שאת מעוררת בנפש שאני, אבל הדף קצר והמילים קטנות
כ"כ ואני יודעת שאת בטח כבר יודעת, מחייכת ואומרת לי בחוצפתך
תודה. אוהבת אותך, קיימת בזכותך, אני רק בגללך.
יומולדת שמח. ילדה שלי, אישה, קסם.