אולי זה בכלל לא היה אמיתי, ואולי כן, גם אני עצמי שואלת, למה
אחרי הצרחה באה הדממה?

יצאנו לטיול שנתי, אנחנו מגיעים ליער מכושף ששם יש במקום
אכסניה מלא בקתות קטנות, וכל ביקתה עשויה מעץ.
אני, אן, אלינה ועוד בחור (לא מוכר לי משום מה) נכנסים לבקתה
שנתנו לנו, האור דלק שם מהשנייה שנכנסנו, הוא כנראה היה דלוק,
והיו שתי מיטות בשני צדדי החדר... אלו מיטות שנפתחות לזוגית,
אלינה והבחור נכנסנו למיטה אחת שנפתחת בצד ימין.
"אני מתקלחת ראשונה!" צעקתי, וקלטתי את אלינה מתענגת עם הבחור
במיטה, אן מסתכלת על הטלויזיה וחוקרת את הארון בבלאגן המפחיד
שהיה בחדר ואז אני נכנסת למקלחת, במקלחת יש שירותים לנכים, ולא
הבנתי שזה לנכים.
ניסיתי להשתמש בהם. אחרי שסיימתי, אני מסתכלת על הצד... ואני
רואה שירותים נורמליים שלפני כן לא היו שם!
אמרתי לעצמי: "אני כנראה הוזה".
התקרבתי למראה והתחלתי לצחצח שיניים. אני מבינה שהמברשת היא
בעצם חתיכת עץ.
עברו 2 דקות. אני רואה שכל הכיור מלא בקצף של המשחת שיניים.
אני מסתכלת על עצמי במראה, ואני שומעת קול שאומר לי: "תנקי מיד
הכללל". נלחצתי נורא והתחלתי לנקות הכל, כאילו הקול בא מהמראה,
ניקיתי... ואז החלטתי להתקלח. היה תקוע על הקיר ברז (כמו
בכיור) שבעצם זו המקלחת, אני מתבוננת היטב ורואה שיש שם דלת
נסתרת, אני פותחת אותה, וקול אומר לי: "חדר העבודה", בקול שקט
שקט. אין בחדר אור, רק נרות בתוך פמוטים. אני רואה שבצד שמאל
של הקיר יש ספריה ענקית עם ספרים, ישנים כאלה, מלאי אבק, ואז,
ליד שולחן שחור, 2 נרות בפמוטים על השולחן. אני מסתכלת לצד
ימין ואני רואה מיטה, על המיטה יש נרות, גם הם בתוך פמוטים,
אני שומעת קולות! מתרוצצים! משגעים אותי באוזניים.
אני מתקרבת לחלון, מהחלון רואים עצים בלי עלים.... מין יער
מפחיד, כ ן, הענפים דופקים בחלון, ענפים יבשים ואפורים,
כשהתקרבתי ממש... שמעתי צרחה נוראית...