עשינו פעם כל כך הרבה
אהבה ומחשבה וקטיף מן
היה נדמה שהכל כלכך מהר
שהעולם מתפרק לו מצירי הזמן

אפשר היה לטעום את הכדוריות הלבנות
של היום מתפוגגות לנו בפה כמו הרעיונות
ששיחקו כדורעף בינינו עד שהפכנו את הכל
למציאות אחת גדולה.

אולי זה היה קשור למה שהיה אפשר לחלום
היתה אז התקופה הטפשית ההיא
שכולם דיברו על שלום, פנטזו על דמשק של החופשות
ולאכול חומוס בעוד מיליון מקומות

את היצירה של עכשיו
במקום מולדת אנחנו סוחבים על הגב
לוקחים את החיים ברצינות בשתי ידיים
מתחילים להביט לכפרים בעיניים

לא רוצים שלום רק לחיות
אנשים במקום רעיונות
ולתת מקום לכדוריות האדומות
לזרום לנו בורידים
במקום במחנות וברחובות.

13.6.04
עמק רפאים