כל הדברים שלא יכולתי לספר לך
נשארו עמוק במגירה
כל מה שהפה שלי מיאן לומר לך
ימשיכו לפגוע בי במהרה

ולמרות שחשבתי
ולמרות שתכננתי
כבר איחרה לה השעה

בזרועות להבה אדירה רוקדת מילתי
וככל שאנסה אותה לשלוף אפצע את ידי
ואם אנסה לך אותה להעביר נשרף יחד באש להבה
בכוחו של העצב שלי לכלות את יושבי הטירה

אז תני לי ידך , והניחי אמונך בי
שימי בי תקוותך ושמעי למילתי
כי כשיצלצל השעון ולא נהיה עוד יחד
בעורקי יזרום שוב אותו הפחד

כוחות אדירים נשגבים מבינתי
ומלחמות ומאבקים מטרידים את מנוחתי
אך כבסלע איתן אין בי כל פחד
כל עוד את ואני עומדים שוב ביחד

-לאחת שמיאנתי להכיר

שני הבתים האחרונים  נכתבו ב14/01/2000 בתמימות דעים ותקווה
רבה לעתיד מתוק וורוד ככל האפשר.
הבית שקודמים להם, נוספו רק לאחרונה, שנים אחרי הרעיון המקורי
ושולבו למען האירוניה והאידיאליה שמנוגדת למחשבות שבאות
בהתחלה.
יש שיכנו את השיר "מתהפך" אך הסיום שלו בא מבחינתי רק בכדי
לחדד את ההתחלה , והוספתו מגמתית ומכוונת.
כי בחיים, כמו בחיים, מעטות יהיו הפעמים שנקבל מה שאנחנו
רוצים, וזאת למדתי על בשרי בשנים הבודדות שחלפו מאז.