לוקח צעד אל הים.
הגלים מכים, מעכלים לאט לאט.
טומן בחול זכרונות יקרים,
אהבות רחוקות, שלא היו לי.
נשכב על המים וצף,
אני ושקיות הזבל.
לאן שיקחו הגלים נלך,
רק לא לכאן,
רק לא עכשיו,
רק לא לכאן.
שוקע בין ספינות טרופות,
ממלחמות עבר שלא שכחתי.
כותב בחול שמות של חברים שלא רציתי,
לא להיות לבד.
כבר לא נותר לי אויר לכעוס,
כבר לא כועס,
רק על עצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.