[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








גוף מקומט עם פנים יפות
זה מה שאת משאירה לי
אחרי שאני עוזב
על השידה נשארו חפיסת סיגריות, מאפרה מלאה בדלים
ושתי כוסות ריקות
עם ריח אלכוהול
יכלנו לאהוב אני יודע
כמו הימור על המרוץ האחרון לפני שסוגרים
ברגע אחד יכלנו להשתוקק למשהו אחר
ואז להיעלם
להשאיר מאחורינו עי חורבות
ולא להרגיש רע שזה כואב
את יוצאת מן המיטה בכבדות
אני יושב בצד השני, ומביט על מראה מלוכלכת
שמציגה לי פנים עצובות, וזקן בן שבוע
עוד סיגריה, ועוד שקט שתוחם את הכול
אם היה לנו אומץ
היינו מבקשים הרבה
אני מביט סביב
מנסה להיזכר איזה תמונות אני זוכר
ומה תלית, אחרי שבאתי
את עומדת ערומה
לא כך התכוננת להיות
שמה על עצמך תחתונים
מביטה בגופך המקומט
יש קסם מיוחד בלהיות מישהי
שלא מבקשת רחמים
שירה, זה מה שביקשנו
לא דפים לבנים עם אותיות כתובות בפונט מיוחד
מתיישבת בתחושה של כניעה
לוגמת מהבקבוק
כול דבר מתווך, יראה מחייב
לא ייתן לך דבר
לפני כמה רגעים
הכול רעד
הצעקות נשמעו כמו חיילים בג'ונגל
בקרב שבו האויב חסר פנים
והידיים פועלות מעצמן
רצינו לאהוב
זה נשמע כמו שני ילדים
שההורים עדיין לא מרשים להם
להסתובב מאוחר ברחובות
אחר כך גילינו, שזה מיותר
אז השארת לי גוף מקומט עם פנים יפות
לזכור, לפני שאלך
מביט בכוס הריקה
תזכורת, לזמן שהיה ולא הרגשנו
לפעמיים מרגישים חסרים
מסוגלים להרגיש רק את הצד הריק
לפעמיים זה שאנחנו בכלל מרגישים,
זה מעצמו, נותן תחושה של ניצחון
את מדליקה סיגריה
ומתכסה עם השמיכה
אני ערום
לא נוגע, לא מרגיש דבר בקור הזה
יש בדידות ברגעים כאלה
זה לא תרגיל בחשבון, שאפשר לפתור בעזרת מחשבון
גוף מקומט, שומני, צבעים דוהים
פנים יפות, שערות מסודרות כמו לפני רגע הסתרק
עיניים שמביטות אבל לא מבקשות יותר
יכלנו לאהוב את יודעת
להיות כמו ההולכים בפארק ביום שבת לפני שהיינו נעלמים לשבוע
לשנינו יש צורך בפיתוי שישאיר אותנו ערים
בתגובות חיוביות, שני ילדים שזקוקים לחיבוק מההורים
את מכבה את הסיגריה במאפרה
לא יכול לראות את פנייך מן המראה, לדעת אם את
מצטערת או כול תחושה שחשבת שהיא זרה
את קמה, שמה חזייה שחורה על שדייך הנופלים מעט
מניחה על עצמך חלוק לבן
אני לא מרגיש דבר, זו תחושה של מדבר
את ניגשת לדלת, פותחת אותה בעדינות
יכלנו לאהוב את אומרת, אם זה לא היה כרוך בכאב
סוגרת את הדלת לאט
אני יודע שאת הכאב שלך, כבר שפכת
לא נותר לך ממנו דבר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני טקסט
ביו-סוציולוגי
יהההההה






שטותניקית
מזמזמת


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/6/04 10:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה