בסך הכל מי אני
צללית קלילה נעה בחלל
בסך הכל מי אני
אולי גוש חול או אבן לבנה.

בניתי אספתי ידעתי הבנתי
אחרים יעשו אותן שגיאות
לא לומדים לא מעבירים הכל חבוי
כולם חולפים על יד אותם מורים.

וכבר כשהבנת שהסך הוא חול וקצת סיד
ומה שהבאת היה רק לך כדאי להשיג.  
ומאחורייך ישנם דומים ולא מעט שונים ממך
ולפנייך יהיו עוד כמוך וממש דומים רק לך.

והכל שממול ישאר כמות שהוא מאות בשנים
העץ של השכן עוד יראה את הבן של הנכד של  הנין
והאבן לה אין נשמה או רצון או יכולת
תשאר על שפת המדרכה עוד דור ועוד במכפלת.

ואתה החכם שיש בך לא מעט חוכמה וחיות של תינוק
תשאר כמו זיכרון עמום ורחוק
ואולי עוד יצביעו על תמונה דהויה ויאמרו
הוא היה, היה כך וכך ואולי יצחקו.

ולך אין מענה זמנך קצוב הכל רשום בשניות
ולא יעזור אם ידעת לכתוב או לדבר אפילו בשפת החיות
חכם ידען או בעל יכולות ופאר היצירה
תמיד תגיע כמו כולם לדיונת החול של הבריאה.

וכשאתה מהרהר על המירוץ הזרימה וההישג
כשאתה חושב על הפרס על גמול על החיוך והצחוק
כשאתה באמת מבין קולט אתה עוצר לרגע ומתיישב
ורואה סוף סוף שהכל ממש לידך ממש קרוב.

כשראית שהכל קל פשוט וקל הבנה
וכשאתה נוגע ברגעים של חן ואהבה
כשעינייך מוארות והשיער מתבדר ברוח התבונה
או אז נופל האסימון על גדולתה של הבריאה.

לכולנו יש תפקיד לכולם יש משימה
כולם מבינים שיש תור של חיים ויש מיתה
ולא מבינים מנחשים ולא מצליחים
להביא תמונה אחת מעולם החיים האחרים.