לכוכבי הטברנה בחיבה !
אני מלחין, אני זמר,
ולא חשוב מה אומר -
העיקר
שממחר
כל אחד פה בעיר,
אם מכיר
או לא מכיר
את מילות של השיר
את שירי שלי ישיר!
ומהי מנגינת השיר?
גיר-גיר-גיר
וגיר-גיר-גיר
בגיטרה אגטר
פעם לאט
ופעם מהר,
זהו קל וזהו נוח,
לאיש לא אבלבל המוח,
לכל אחד מובן השיר,
אתם שומעים?
פשוט-גיר-גיר!
ובמקצב ים-תיכוני
אמשוך מילה: "אהובתי!
ואוסיף: "אני כל כך
אוהב, אוהב, אוהב
אותך!
כזה שירי, אהובתי
ים תיכוני
או יווני,
אך מעל הכל לי חשוב
אל זרועותיך
שוב לשוב
ולא צריך אז כל מילים,
אני רעב, את רעבה
ומעל הכל זאת אהבה
ורק הקשיבי לצלילים
של הגיטרה:
גיר-גיר-גיר
וללבי, אשר כמו תוף:
בום-בום-בום! זה טוב! זה טוב!"
ואז כולם,
שבאולם,
כמו תמיד, כמקובל
ימחאו כפיים,
כי זהו קל,
לא גרון ולא שפתיים-
רק ידיים, רק ידיים!
בידיים
חת ושתיים,
במקצב מטריף, סוחף
של העיקר - המתופף.
הך בתוף ומצלתיים.
שירו, שירו בידיים
לא חשובות כאן המילים,
כי העיקר הם הכלים -
הגיטרה החשמלית
והאורגן המחושמל
והשיר הוא כל כך קל,
סך-הכל אשיר: גיר-גיר!
ואם אוסיף פזמון חוזר:
לא-לא-לא, יותר מהר
ולפתע התוף: טררח !
ואצעק: 'ואווו!' ממושך,
הקהל פשוט ייצא מכליו,
כף אל כף, כמו מטורף
ויחריש אוזניים בקול, כמו רעם:
"עודה פעם! עודה פעם!"
אז אני עייף, אך מאושר
את הלהיט אשמיע של מחר
ולא חשוב מילות השיר,
כל עוד הגיטרה: גיר-גיר-גיר
והאורגן: לחן- לכאן
ומעל הכל מקצב התוף:
בום! בום! בום! וטוב! טוב! טוב!
וכך אשיר
עד הסוף.
ואז קורה, שכמה נערות,
בעלות שמיעה
אותי מלוות
ויחד אתי
מסלסלות: "אהובתי
אני כל כך
אוהב אותך!"
ומקדימות בצריחה קולנית
ים-תיכונית
לכבוד המלחין והזמר,
ששירו ללבן חדר.
וקורה לאיש, אשר שמע
את המילים ומנגינה
שהמנגינה בו מתנגנת
ולנוח לא נותנת
ותזכיר
לאט, לאט
את המילים של השיר
ואז יודע המלחין,
שהשיר שלו נקלט
וקלטת מיד מכין.
בתל אביב, בעיר הגדולה
בתחנה המרכזית הישנה
השיר שלי בקול רם נשמע
ובכל גינה ועל כל מגרש
נשמע לפתע שיר חדש,
לא ישראלי, לא יהודי,
שיר מקורי -
שיר בעל מתכון זר וסוד-
טורקי ? יווני?
ים תיכוני!! |
