סערה מתחוללת.
אנחנו שני חיילים בודדים ברקיע מפזמים לנו שיר ישן.
אני בוצע לך חצי לחמניה כדי לשרוף עוד שעה.
עוד מעט נוכל לראות את היונה שלאחר המבול,
היא תצלע לעברינו מגובסת כמו בסרט מצויר,
תשמוט מקור ותבכה.
אין מה לעשות,
אחות יקרה,
אין מה לעשות,
אנחנו חייבים לשרוד.
לא חשוב כמה רע זה יהיה
בפעם המליון.
וכל פעם שנרים את הראש ישטוף אותנו גל של אוקיינוס חומצי.
וכל פעם שנביא ילד לעולם נוסיף קורבן לטירוף האנושי.
אפשר רק לשים את הראש לכמה דקות
ולקוות שלא תעבור עלינו רכבת.