היא אמרה:
אינני מתרגשת עוד מנשיקות דודי
והיה כאילו רק ניקר על לחיי
כלעומת קודמו שנישק עולם שלם אל תוכי
דרכי דרכו, דרכו דרכי.

היא אמרה:
על חוף צמא ישבנו, חוף שהציע את מצעו
בשקט זמזם לנו שיר אהבה-
תחיו, תצמיחו כנפיים דרך לשונכם, זרועותיכם
דרך מעשי האהבה שתציעו על המצע שהצענו.

היא אמרה:
סררתי ממשאלת החוף שהציע מצעיו
ולא קיימתי אמרי שיר אהבתו,
דודי נישק לי חיוך, אך כנפיים השאיר בחיקו.

היא אמרה:
כנראה התבגרתי מאז תמול-שלשום
בו נישקני דודי הקודם
הפרפר סיים ימיו הקצרים ועם נפילתו
נפלו גם כנפיי שלי.

לא יצא שוב הגולם מנרתיקו
כי בגרתי,
ושדות הבוגרים שוררים אויר
בו לא יוכלו לעוף עוד פרפרים.

אז התערבו כל נפשות האוהבים, שאהבו
ונחקקו בכוכבי הגורל-
הכנפיים לא ברי חלוף והחלום עודנו צומח
השקהו בל יבול ונפלו כוכבי שמיים
וחרב עולמנו בחטאיך.

חטאת כי בגרת כדרך השוטים
הבוגרים וצחוקם נגדע
אמרו ילדים צוחקים
מבוגרים חדלו
כך היה מאז ומעולם