אחת משלוש זה אחוז מכובד
לכן אי אפשר לשחרר מהיד.
הייתי מנסה
אך אני יודע שזה לא שווה.

בינתיים אני יושב פה בצד
מחכה שתהיי לבד
וכשתשכחי אותו והוא ישכח אותך
אני אהיה שם ואותך אקח!

בסוף אולי כלום לא יקרה
וכמו שכתוב בשיר:
"אני והבלונדינית נחכה"
לא יכול להבטיח לעצמי דבר,
א'נלא עומד בהבטחות
כמו צלחת במסעדה סינית
שמלאה ברכיכות.

כל זה נובע מהשיחה שלא רציתי לקיים
כל זה נובע מהצד שבך, שלא ידעתי שיגמגם.

הלהבה עוד לא כבתה
היא רק על אש קטנה
קטנה כמו שערה על רגל
שמשאירה אותה חלקה.

כל פעם שעומד מולך
עושה כאילו כלום
זה לא אני...
אלא מילותי שהגיעו למבוי סתום!

שוכח מהכל, מהשיר את לא תדעי
רוצה לעזור לחבר
אך מי יעזור לי?!

לא צריך דבר, אני מסודר
יושב פה וכותב דברים
כך אני מסדר עם עצמי עניינים.

מקווה שלא יהיה עוד מה לכתוב
רוצה ממך לשכוח, רק דבר טוב, אחד לזכור:
איך איתי דיברת שם מתחת לעץ
ושפכת הכל, את היופי,
הפנימי שעשה את זה גדול!

את הנושא סיימתי לחרוש
רק תזכרי...
את אחת מתוך שלוש.