ולפעמים
רוצה לקחת פסק זמן
ולשבת בצד
ולא לראות ולא לשמוע ולא להרגיש ולא להבין
רק להתנתק ולהצטנף פנימה ודי
ולא הורים, ולא חברים, ולא כלום
לתת לעצמי לשקוע בים העצב המר והאפור
לכעוס על עצמי בשקט בגלל הכל
וזהו
ואז לקום, וללכת, ולצחוק, ולעזור, ולהגיד -
"כן, הכל בסדר, יופי, הכל סבבה"
אבל לדעת שבפנים בלב האש בוערת
והבעיות משחרות בפתח
עד להצטנפות הבאה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.