למה, לעזאזל, אני כותבת לך?! אין לי מושג.
אני מתכוננת עכשיו למבחן מאוד חשוב במתמטיקה ופתאום, באמצע
מערכת E, אני מוצאת את עצמי תולשת דף ומתחילה לכתוב לך.
אבל למה? ואל תגיד לי שאני מנסה להתחמק ממתמטיקה!
אולי זה בגלל שאתמול אורי אמר לי שאתה אידיוט. והוא דווקא מאוד
מחבב אותך (כמו שאתה יודע), אבל חושב שאתה אידיוט שזרקת אותי.
מילא. אורי חושב הרבה דברים. זה אומנם קצת החמיא, אבל לא ממש
הזיז לי.
אז מה הקטע? מה פתאום דחוף לי לכתוב לך אחרי חודשיים שכמעט לא
דיברנו?
אולי סתם בא לי לספר לך דברים שחשבתי שבטח שאלת את עצמך, או
שלא שאלת ועניינו אותך (או שלא עניינו אותך ולמי אכפת).
ואולי סתם מעצבן אותי שיצאת מהחיים שלי, לא רק בתור חבר אלא
בתור מישהו שאהבתי לדבר ולהיות אתו. בוא נקרא לזה במילה ששנינו
כל כך אוהבים: "ידיד". אבל אני יודעת שבחודשיים האחרונים לא
יכולתי להיות ידידה שלך. אני לא רוצה להנמיך את עצמי בעיניך
וגם לא לנפח לך מדי את האגו, אבל בחודשיים האחרונים לא ממש
הכרתי את עצמי. כל בוקר קמתי ונדהמתי מחדש לגלות שהפעם ההרגשה
המחורבנת לא עוברת אחרי יומיים כמו תמיד, אלא נשארת ומצטברת.
שאלתי את עצמי- האם עבדו עליי כשאמרו שהזמן מרפא? כי ככל שהזמן
עבר רק נזכרתי בעוד דברים להתגעגע אליהם. ובנוגע אליך- כל פעם
שחשבתי שאולי אני אראה אותך נהיה לי רע. אבל סליחה, הבטחתי לא
לנפח לך את האגו.
אז אתה מבין, להחזיר אותך לחיים שלי היה עלול להיות כואב מדי
באותו זמן, למרות שהיו רגעים שכל כך רציתי לדעת מה היית אומר
על איזשהו עניין, ועצבן אותי שיש דברים שאני עדיין לא יכולה
לדבר עליהם עם אף אחד חוץ ממך. ניסיון כזה, לחזור לדבר אתך,
נעשה כשבאתי אלייך לפני שנסעת לחו"ל ונתתי לך את הביצת הפתעה
(איזו חמודה אני) וכבר במהלכו הבנתי שאני עושה טעות ומעודדת
בעצמי יסודות מזוכיסטיים.
אז החלטתי פשוט להניח לזה.
אולי הכוונה של המכתב הזה היא כמו בפרק של "חברים" כשרייצ'ל
מחליטה לעשות "closer" ולהגיד לרוס שהיא "over him". אני פשוט
לא מאמינה שאני מביאה דוגמא מפרק של חברים... אבל כנראה זאת
הדרך שלי להגיד לך שהתגברתי עליך (באנגלית זה נשמע יותר טוב),
ולמרות שאני עדיין חושבת, ולנצח אחשוב, שעשית טעות- זאת הייתה
ההחלטה שלך. אני פשוט הייתי צריכה להשלים אתה, ולנסות לעשות את
זה בלי ששארית ההערכה העצמית שלי תקרוס. ואני שמחה להודיע לך,
ולי, שהצלחתי לעשות את זה.
והצלחתי גם להבין את המשפט שפעם נשמע לי לחלוטין לא הגיוני:
"להתגעגע זה לא בהכרח לרצות לחזור."

אני עדיין חושבת עלייך את כל הדברים הטובים שחשבתי אז, ואני לא
שונאת אותך ולא חושבת שאתה מניאק ובנזונה. אולי קצת אידיוט.




היא