[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מוריה ניזר
/
סיגריה הודית

היא יוצאת לדרך, בחזרה לביתה.
השעה הייתה מאוחרת ורק אור הירח והפנסים המועטים האירו את
הרחוב.
היא לבושה בחצאית קצרצרה וחושפנית, עם גופייה קטנטנה, שמבליטה
את שדייה העומדים, היא הייתה בלי חזייה.
היא החלה ללכת במהירות, ורק קול עקביה החדים נשמעו.
היא לא פחדה, כנראה בגלל הסוטול שהיא עוד שהתה בו.
היא בדיוק חוזרת מביתה של גלי, שם הן עישנו סיגריות הודיות,
וקצת חשיש.
הרחובות היו ריקים מצלילים, פרט לרעש מנוע של מכונית,שעברה פעם
במס' דק'.
דרכה הייתה ארוכה והיא החלה להסתכל על הנוף, ה"לא מי יודע מה"
של עירה.
היא חייכה לעצמה כשנזכרה בנשיקה החטופה שהביאה לגלי, סתם כדי
לראות, איך זה להיות עם בת.
היא צחקה שנזכרה בתשואות הבנים החמות,בעיקר של אודי שעודדו
אותן להמשיך.
גלי דווקא הייתה בעניין, אבל לא היא.
היא רצתה את דן, שהיה כל כך מתוק בעייניה.
דן לא עישן, ולא שתה. הייתה לו שפה תחתונה מדהימה, כמה שזה
נשמע שולי.
היא בכלל לא הבינה מה הוא עושה בחבורה המרדנית שלהם,
אבל היא בכלל לא התנגדה.
היא תכננה להישאר לישון שם, אבל לבסוף ויתרה, כשנזכרה שיש לה
בגרות מחר בפסיכולוגיה.
היא לא דאגה מהבגרות.

הרעש של העקבים החל להציק לה,וגם הרגליים קצת כאבו,אז היא
החליטה להוריד את הנעלים ולהמשיך בהליכתה.היא החלה ללכת בקצב
מהיר יותר,כשראתה כלב עצום מתקרב לסביבתה,הכלב החל לנבוח,והיא
פחדה.
היא נזכרה ביום,שהייתה בגיל שש או שבע,כאשר בדרכה לבית הספר
היא נתקלה בכלב חמוד וקטן.
היא החלה מלטפת אותו,ולבסוף הוא נשך אותה.
מאותו יום היא פחדה פחד מוות מכלבים,אבל אמה לימדה אותה
טריק,כשהיא רואה כלב מפחיד,היא צריכה לעשות עצמה כאילו היא
מתכוונת לזרוק עליו אבן.

וכך היא עשתה.
הכלב העצום, הלך בעודו מייבב.

היא  התגעגעה לאמה שנפטרה בדיוק שנה או שנתיים אחרי המקרה
מסרטן.

היא נשמה לרווחה,כשבייתה נגלה לנגד עיניה.
היא הייתה מטרים ספורים ממנו, ולכן, היא שבה ללכת באיטיות.

נשימתה הפכה לא סדירה שוב,כשראתה מכונית עוצרת לידה.
זוג הגברים שבמכונית החלו לזרוק לה הערות גסות והיא החלה
פוחדת.
הם עקבו אחריה כמעט עד לפתח ביתה,אבל לבסוף הם ויתרו והמשיכו
הלאה.

כל מה שהיא רצתה זה להיכנס למיטה החמה שלה, והיא קיוותה שהכרית
שלה קרה, היא כל כך אהבה לישון על כרית קרה.

היא נכנסה לבלוק,והזמינה את המעלית,
פתאום הרגישה ביד נוגעת בכתפה, והיא הסתובבה בבהלה, זה היה
דן.
דן נישק אותה נשיקה ארוכה ומתוקה.
המעלית נפתחה והיא רצתה להיפרד ממנו לשלום.
היא הייתה כל כך עייפה.
אבל דן, נכנס יחד איתה למעלית והמשיך לנשק אותה בתשוקה, הוא
לחש לה שהנשיקה עם גלי ממש חירמנה אותו, והוא התחיל להפשיט
אותה. היא התנגדה.
הוא המשיך, והוא הוריד לה את החצאית בכוח, כשהוא סתם לה את הפה
בעזרת ידו, כדי שלא תצרח.
היא החלה להאבק בו.

הוא כבר הוריד לה את התחתונים
והיא הבינה שאין לה דרך חזרה משם.
שלפתע היא החלה משתפת איתו פעולה,
היא נישקה אותו ברוך ומצצה לו את השפה התחתונה..

האור במעלית כבה.

היא המשיכה מלקקת לו את השפתים בחושניות, והחלה נושכת אותן
קלות.
כשראתה שדן נהנה מכל העניין,
שיניה ננעלו על שפתיו, כמו שלהכלב ההוא על ידה.

דן החל לצרוח, צרחות שלא נשמעו מעולם.
היא לא יכלה להפסיק לנשוך, גם כשחשה בדם הרב שנשפך על הרצפה.
ליסתותיה ננעלו על שפתו התחתונה.
וברגע מסויים היא מצאה את שפתיו בתוך פיה, מבלי שיהיו מחוברות
אליו.





לדן לא הייתה שפה תחתונה מהממת יותר.
הוא נשלח למוסד יום לאחר מכן.


היא לעומת זאת, הפסיקה לעשן סיגריות הודיות,
ונכשלה בבגרות בפסיכולוגיה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תשמע/י,
בחור/ה! אם
תמשיכ/י להתעסק
איתי, אני שולח
עלייך את
יהוה!


אליהו הנביא
מנסה את כוחו
בתור פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/7/04 23:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוריה ניזר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה