זה קרה לפני כמה ימים, ביום ראשון אני חושבת.
הלכתי לחתונה, של אחות של חבר של חבר שלי, כן, משהו הזוי
בהחלט. בהתחלה כשהגענו לא היה לנו מקום לשבת, אבל מיד סידרו
לנו מקום בפינה של האולם.
ואז ראיתי אותה, בחורה יפה בשנות השלושים המוקדמות לחייה,
דווקא נראית טוב...בוהה בי ומחייכת. אז חייכתי גם, שאלתי אותה
איך קוראים לה והיא ענתה: דנה.
עייניה היו נוצצות מברק, שערה החום גלש על כתפיה, והמשקפים שעל
אפה ישבו עליו בצורה הכי מושלמת שמשקפים יכולות להיראות על
מישהו.
פתחתי איתה בשיחה, ומיד שקענו בשיחת נפש עמוקה מאוד...
לאט במשך השיחה גיליתי שהיא ואני מאוד דומות, כאילו ראי שלי
בעוד 15 שנה... מוזר.
כשהמשכנו לדבר ראינו שיש לנו כ"כ הרבה דברים משותפים אחד לשני,
היה לי נדמה שמישהו עובד עלי... היא סיפרה לי המון על האופי
שלי, ועל איזה מין בנאדם אני, למרות שזו הפעם הראשונה שאני
והיא מתראות בחיים. לרגעים אחדים היינו לבד באולם או בעולם,
האורות נצצו כמו כוכבים בשמיים...רק היא ואני...לבד.
לבסוף, כשהיינו צריכים כבר ללכת, היה לי נורא עצוב שלא אוכל
לראות אותה עוד פעם ולדבר איתה.
כשהגיע הסוף שאלתי את חבר של חבר שלי מי זאת ואיך היא קשורה
לאירוע, והוא לא ידע מי זאת בכלל.
בדרך הביתה הבנתי שאני גם לא אמורה לראות אותה עוד פעם, כי
מלאכים לא רואים פעמיים בחיים, הם באים לפגישה קצרה וקסומה
ועפים להם למטרה הבאה.
תראו, תקראו לזה איך שאת רוצים, יד הגורל - זה שהיא התיישבה
בדיוק לידי, יד אלוהית - שהיא ואני כ"כ דומות ושהיא יודעת עלי
יותר משאני יודעת על עצמי....או פשוט אגיד לכם שמישהו רצה
להראות לי את הדרך והכיוון בחיים באופן יותר ברור, אז הוא פשוט
שלח לי את מלאך (מלאכית במקרה הזה) החיים...
עכשיו הכל ברור.

מבוסס על סיפור אמיתי אמיתי....