חשבתי שהכרתי אותם,
חשבתי שידעתי, אך טעיתי,
אינני מכיר איש, רק אותי

כל איש ואיש, כל היקר לי,
כל אלה שאיבדתי,
ואלה שהיו איתי,
אינם עוד לצידי

כברק בתוך הלב,
זהו הכאב,
לומר לכם כמה מילים,
שזאת הרגשה חזקה,
אך זאת לא אהבה,
זאת הרגשה רעה

כל מה שידעתי היה שקר,
כל עולמי התערבב בצבעים
חמים וקרים ויצר גורל
לא ידוע וללא חיים

אינני רואה עוד את ההמשך,
רק את הסוף בלי עצירות,
ואם הן תהיינה נוראיות,
לסבול בחוץ או בפנים

כברק לתוך הלב,
זהו הכאב,
שלא הרגשתי בעבר,
רק כמה פעמים קטנטנות,
אבל לא בכמות הזאת

חושב על מצבים גרועים,
ורואה שאין עוד סיכויים,
פעם קראתי לו ידיד,
ואז חבר אבל עכשיו