נס קפה על הבוקר ומשקפי שמש נתפסו בי כצורך והרגל, איך זה שזה
פתאום?
ממתי אני שותה נס? WHATEVER, אני אומר...
קורה שלפעמים קורים ניסים, נשמע תירוץ למקרה, כי נס זה באמת
תירוץ למקרה.
חובק את עולם בידי השמאלית (כי אני שמאלי) והולך איתו לקולנוע,
ראינו שם סרט עם סוף מאולתר, שהבמאי ברגע זה אמר לעצמו, "בו
נאלתר איזה סוף", וזה מה שהוא עשה, עולם אמר לי שזה אחלה סרט,
אבל עולם אוהב הכל, את כל מה שהוא מכיר. עולם גם שונא הכל, את
כל מה שהוא מכיר.
אני מת שיום אחד עולם יביע דעה על משהו שהוא לא מכיר ולא הכיר
קודם לכן, לדעתי זו תהיה שתיקה, כי איזו מן תגובה יכולה להיות
ללא נודע.
פתאום העיניים דורשות משקפי שמש, אז לקחתי לבוס את משקפי השמש
שלו, לא שהיה אכפת לו אבל הגעתי למצב לא כ"כ נעים שבאותו רגע
לא ייחסתי לו חשיבות.
אבל מצד שני השמש היא משהו גסטרונומי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.