התחושות המופנמות מביאות בך צלליות של תחושות לא נעימות בכלל
שמביעות בך רצונות התבטאות גוססים
החלקים שבך מתלחשים מתרככים בהתאם לסיטואציה
הראש כואב
העצבים רותחים מעל האש הממוצעת הממומלצת
התמונות משתנות בהיפוך של 160%
כאילו מתוך אווירה נעימה ותמונה מקושטת בשלל צבעי הקשת
נפלת אל תוך תהום הפסדי האפלה
ואיבדת את היציאה,
אזלו ניסיונות הבריחה, השער סגור.
החדר מסתובב
סימני כוויות קור מתפשטים להם מכיוון הידיים
העניים עצומות
רעידות קטנטנות
ליחשושי חברים שרק עכשיו נולדו פרי דימיון
בקבוקים שבורים
וסיגריות חומרניות ומתות שרועות על בסיס רחבת הריצפה כמו שהיית

אתה עצמך לפני שניות לא מעטות, שניות חסרות נשימה, מחסירות
נשימה, מחסירות פעימה, מחסירות חיים.
או ניקוטין יקר שלי, או ניקוטין יקר ממוות מיסר של תשואות זמר
מוות
הדיכאון, גוסס ומתחנן שמישהו ישם לב !
כמו כל עניין בסיסי לסימני הדיכאון.
החדר התמלא  בשמני צבע תוססים, המבהיקים את החללים הכן נקיים
וטהורים של החדר אל תוך חלום כחלחל עדיין,
סופג שמיעה והבנה
העניים עצומות.
וברגעי תקווה המראה שוב תתבהר
ההרגשה כאילו מעולם לא התיפייפה ולטובה
הנגיעה אל תוך שפתייך
הנגיעות אל תוך האמת
התחושה
פותח עניים
מחזיק בסכין
בודק את החבל
וחותך...
ההי שלום.

לילות מתוקים כמו אלה לא תראה בשום חלום.