|
שטף הדברים נעצר
נהר הכאב, חדל מזרום.
כך סתם פתאום.
סכר סוגר על נהר זכרונות.
דייג דג זכרונות כואבים.
הדלי מתמלא כמעט ונשפך.
הילדים משחקים,
בלי דאגות רק שמחת חיים.
איך פתאום הכל משתנה.
פקעת הרגשות מסתבכת-
קשה להתרה.
אין סיבה להנץ החמה.
העתיד שנראה בהיר וברור זוהר במרחק
מתכסה, אט אט,
באבק
המציאות. |
|
|
לאחרונה כל מיני
כותבים התחילו
לחתום פה בשם
צוות הכותבים של
האנציקלופדיה
בליטניקה. אז מה
אם אנחנו
במנוחה, או
שותים קפה כבר
חודשיים, זאת
סיבה להחליף
אותנו? תנו
סיבה! תנו סיבה!
אה, נתנו
בעצמנו, נו
שוין, אנחנו
מבקשים שתפסיקו
לכתוב בשמנו,
אתם מקלקלים לנו
את השם הרע
שעשינו לעצמנו.
האנציקלופדיה
בליטניקה,
מהדורת הפסח
2001. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.