תלתלי כותנה נתלים מצווארך,
כמו ענק פרוותי על שלג צח.
אותו אחד אשר בי נוצח,
נוזל כצל מתארך.
ציפורני נייר שלאצבעותיך,
ארוכות ויפות וחדות כתער.
כאגם המשקף את לובן הסער,
ונשבר מדמעותייך.
ערוותך מפתה את אחרון חושי,
משכרת כל פלוני מתרקד,
רוצצת נפשי וגופי היוקד,
כאילו בחשאי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.