[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נרדית פרוש
/
תהליך היווצרות הנייר

רגע לפני שאני הולכת להתחיל לעשות חזרה אחרונה ומקיפה על הכל
הכל לפני הבגרות בהיסטוריה החלטתי לקחת רגע לעצמי ולכתוב. אני
מניחה שהחזרה תיקח לי כמה שעות טובות. יש לי משהו כמו 14 שאלות
מאגר לענות עליהן ושני נושאים של הרחבה. ואני לא יכולה לדעת מה
יופיע לי במבחן אז על כל צריך לחזור. ואת הכל תכננתי להדפיס על
המחשב סתם שיהיה לי יותר נוח ביד ולא לבזבז דפים ודיו אבל חבר
של אחותי בחר להתנחל עליו אז אני אחזור לאהבתי הנצחית הדפים.
והדפים אין כמוהם. הם אף פעם לא יכולים לאכזב. הם אף פעם לא
אומרים דברים שאתם לא רוצים לשמוע והם תמיד מקשיבים עד הסוף.
כשחושבים על זה יש אנשים שהם מעין דפים. רק שלפעמים יש בני אדם
שחוטפים מצבי רוח ונעשים עצים. אני חושבת שהוא קצת עץ. הרי עץ
לא מגיב על דברים שאומרים לו. עץ תמיד שם, אבל הוא אדיש למדי.
עץ רואה מה שקורה מה שעובר על כולם מסביב,  אבל תמיד מעדיף לא
להכניס את עצמו. אומנם עץ אינו יכול לזוז כי שורשיו באדמה ואין
לו רגלים, והוא כן, אבל הוא לא רוצה לזוז. מבינים? הוא מעדיף
לישון. ככה כנראה הוא חי את חיו - הכל טוב. אם מישהו ישן 15
שעות ביום מתוך 24 שעות ועוד קרוב לשבע שעות ביום הוא בבית
ספר, כמה זמן נשאר לו לחיות? שעתים?! ומי יכול למצוא בעיות
בשעתיים? בדרך כלל הן גם נמרחות על טלוויזיה, ללמוד למבחן או
לשבת מול קופסה אפורה שנקראת מחשב.
בימים נדירים העצים עפים ברוח, זה שהוא הולך לחדר כושר. וכמובן
עם שעה התאמן עוד שעה תלך לשינה. ומי אני שאפריע לו בשלוות
החיים שלו? כנראה שככה הוא היה מאז ומתמיד אבל פתאום אני
הגעתי. פתאום הגיעה מישהי שדורשת כמה שעות מהחיים, היא רוצה
קצת תשומת לב. וזה קצת מוזר וזה קצת לא נעים, כי קשה לוותר על
שגרה חיים אשר בה יש 15 שעות שינה ביום. וזה גם קצת מבלבל כי
מעורבים בפנים רגשות.
עד עכשיו הוא היה מהבנים האלו שמדחיקים רגשות. אולי לא מדחיקים
אבל לא מנסים להיות מודעים אליהם יותר מדי ופתאום הרגשה מוזרה
הגיעה והכריחה אותו להפוך לדף. מעץ לדף. הוא לפתע צריך לזוז,
להסתכל, להקשיב גם אם זה לא מעניין במיוחד ולשים לב לא להגיד
דברים שאתם לא רוצים לשמוע.
תראה, אני לא דורשת ממך כלום. לכל אחד יש את האופי שלו, את
הפאקים שלו ואת הבעיות הפרטית שלו. אני מבזבזת את הזמן על דפים
ואתה על שינה, בשבילך זה לא בזבוז. הבעיה היא שנמאס לי להיות
חברה של עץ. אולי תהיה טיפה יותר דף? לפעמים בקשר צריך לוותר.
אתה אמרת לי שאתה חלק קטן מהחיים שלי , נכון אתה חלק קטן
מהחיים אבל אתה חלק חשוב. מבין? מתי תקלוט שאהבה זה לא דבר
פשוט?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים אני רואה
סלוגנים ששכחתי
שכתבתי. מה אני
אגיד לכם, עושה
לי את היום.





האדמו"ר


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/7/04 4:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נרדית פרוש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה