הסונטה ה- 18
לגבר
הֲכִי אַֹשְוֶּה אוֹתְךָ לְיֹום תַּמּוּז ?
אַתָּה מַרְהִיב יוֹתֵר, זֶה לֹא כְּדַאי
פְּרַחִים יַשְׁמִיד חַמְסִין נִיסָן זָהוּב
חֶזְקַת הַקַּיִץ אֲרֻכָּה מִדַּי
וּלְעִתִּים יִלְהַט הַשֶּׁמֶשׁ רַב
אוֹ לְהֵפֶךְ, בְּעָבִים יְכַס אֹורֹו
וְכָל דָּבָר יָפֶה יֵשׁ שֶׁנִּרְקָּב
סְתָם כָּךְ אוֹ צַו הַטֶּבַע, זוֹ דַּרְכֹּו.
אַךְ קַיִץ נְעוּרֶיךָ לא יִמֹּוג
וּמִתִּפְאַרְתֶּךָ לא יִגָּרַע
הֹודְךָ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא יָפוּג
לַנֶּצַח תַּעֲמֹד זוֹ הַשִּׁירָה.
כָּל עוֹד יֵשׁ עַיִן בָּאָדָם וְרוּחַ
קַיָּם גַּם זֶה וּבְךָ חַיִּים יַפִּיחַ
לאשה
הֲכִי אַֹשְוֵּך ְלַקַּיִץ בְּתַמּוּז ?
אַתְּ מַרְהִיבָה יוֹתֵר, זֶה לֹא כְּדַאי
פְּרַחִים יַשְׁמִיד חַמְסִין נִיסָן זָהוּב
חֶזְקַת הַקַּיִץ אֲרֻכָּה מִדַּי
וּלְעִתִּים יִלְהַט הַשֶּׁמֶשׁ רַב
אוֹ לְהֵפֶךְ, בְּעָבִים יְכַס אוֹרֹו
וְכָל דָּבָר יָפֶה יֵשׁ שֶׁנִּרְקָּב
סְתָם כָּךְ אוֹ צַו הַטֶּבַע, זוֹ דַּרְכֹּו.
אַךְ קַיִץ נְעוּרַיִךְ לֹא יִמֹּוג
וּמֵאֹוצָר יֹופְיֵךְ לֹא יִגָּרַע
הודֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא יָפוּג
לַנֶּצַח תַּעֲמֹד זוֹ הַשִּׁירָה.
כָּל עוֹד יֵשׁ עַיִן בָּאָדָם וְרוּחַ
קַיָּם גַּם זֶה וּבָךְ חַיִּים יַפִּיחַ
Shakespeare, Sonnet 18
Shall I compare thee to a summer's day?
Thou art more lovely and more temperate.
Rough winds do shake the darling buds of May,
And summer's lease hath all too short a date.
Sometime too hot the eye of heaven shines,
And often is his gold complexion dimmed,
And every fair from fair sometime declines,
By chance or nature's changing course untrimmed;
But thy eternal summer shall not fade
Nor lose possession of that fair thou ow'st,
Nor shall death brag thou wander'st in his shade
When in eternal lines to time thou grow'st.
So long as men can breathe or eyes can see,
So long lives this, and this gives life to thee.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|