כשהייתי קטן ההורים שלי היו רבים לפעמים, אבל כילד קטן לא ממש
הבחנתי בזה. כשקצת גדלתי פתאום הם התחילו לריב כמעט כל יום, לא
יודע אם הריבים התרבו או שאני הבנתי יותר. לפעמים זה היה קורה
באמצע היום בעקבות חילוקי דעות על מי שכח לעשות מה או בערב על
אם צריך לשטוף כלים עכשיו או אח"כ.

ולפעמים זה היה קורה בלילה. הם היו נמצאים בחדר שלהם ורבים
בשקט. אבל למרות שהחדר שלי די רחוק משלהם, יכולתי לשמוע אותם
אם התאמצתי. לא הבנתי את המילים, רק שמעתי חלקי הברות ובעיקר
טונים של דיבור. הייתי צריך להתרכז מאד כדי לשמוע ולכן יכול
להיות שחלק מהדברים שחשבתי ששמעתי היו בעצם השלמות מהדימיון
שלי. הבעיה עם השקט היתה שזה נשמע כאילו מדברים בווליום רגיל
רק שיש איזה רעש לבן שמפריע לי לשמוע. אז למדתי למצות את חלקי
הדברים מהרעש הזה.

עם השנים הם למדו להסתדר יותר טוב, והריבים נפסקו או שעברו אל
מתחת לפני השטח ולא קיבלו ביטוי וורבאלי. אבל עד היום, כל פעם
שיש רעש חזק, אני יכול לשמוע את ההורים שלי רבים בשקט מאחוריו.