לא נכון שלא אמרתי... אתה זה שבחרת אותי לא לשמוע.
אתה דחפת אותי לכאן, ולא נתת לזוז אחורה.
אני בך האמנתי, לא חשבתי שכך בי תפגע, אני לעזאזל אותך אהבתי,
אתה לא חשבת, פשוט פעלת.
את מילותי האחרונות לא יהיה מי שישמע, אני נותרתי לבד.
אני דיברת ואתה צעקת, אמרתי כל מה שרצית ואתה פשוט לא הבנת.
הגיע הזמן ללכת, הגיע הזמן להגיד תודה על מה שאין להגיד
להתראות וללכת.


ואז לא שמעת, אני כאן למטה עדין מדברת, אולי יבוא יום ותיזכר
בהכל.
אבל אני לא אדע.
אתה דחפת אותי, לא הייתה לי ברירה.