קוראים לי ראלף
אבל אתם יכולים לקרוא לי קופידון, משום מה כולם קוראים לי
קופידון, למרות שאני די בטוח שהם יודעים שהשם שלי זה ראלף,
ושלא תחשבו שלכולם אני אומר "אבל אתם יכולים לקרוא לי
קופידון", חס וחלילה...
לרוב אני אומר ככה
"היי אני ראלף"
ואז הם עושים...
"אהה... קופידון נכון?"
"כן, קיבינימט, קופידון", יהרוג אתכם לקרוא לי ראלף! אההההה!
זה משגע אותי, זה כמו שלשוטר אזולאי קוראים השוטר אזולאי, ולא
השוטר, זה כמו בוב הבנאי, כמו יוסף המספר, אני ראלף הקופידון.
אההה.
עוד תפיסה מוטעית זה החרא הזה של איך שאני נראה, משום מה כולם
חושבים שאני איזה תינוק שמן ובלונדיני עם חץ וקשת. דווקא סיפור
מעניין הקטע הזה של החץ וקשת, אבל עוד שניה נגיע.
אדון ה' בכבודו ובעצמו טוען שהעלתי מעט כרס בזמן האחרון, הקטע
המטורף זה שאני רץ הרבה יותר מפעם, בטח כל הג'אנק פוד.
אתם לא תאמינו, אבל עובדי האלוהים מקבלים הנחה במקדונלדס.
בניגוד לבורגר ראנץ' נגיד...
משום מה לא מפריע לבחור הגדול שהם מוכרים לא כשר, פעם ניסיתי
להזמין את ההמבורגר שלי עם גבינה... בביס הראשון ההמבורגר
התפוצץ לי בפנים, לא נעים. קופידון יושב באמצע המסעדה, כולם
מסתכלים עלי, ואני מלא חתיכות של פרה משומרת.
החארות האלה בבורגר ראנץ'!
שרק לחיילים עם מדים נותנים שלושה המבורגרים, אפילו קטשופ
חינם אני לא מקבל אצלם, בסדר בסדר, נראה איזה עובדת בורגר
ראנץ' חטובה מוצאת אהבה!!
מה שמעלה אותי לתהייה שאני רוצה לשאול את הבחור הגדול אבל אף
פעם לא יוצא לי.
איך זה שתמיד העובדות במזון מהיר כל כך חטובות?
מה הן אוכלות?
רק את החסה מכל ההבורגר?
כולנו יודעים שאין לזה טעם.
אז למה שמים חסה בהמבורגר?
יש לחסה טעם?
מי המציא את החסה?
לא אני... רעיון מטומטם.
למה תמיד לאוכל מרזה אין טעם?
החיסרון העיקרי זה שאני אמור לדעת דברים כאלה, אבל לאאאא. אני
עסוק כל היום בלירות לאנשים בראש, אין לי זמן לברר שאלות
קוסמיות כאלה.
אהה... כן, יש לי זקן כזה, דומה למשיח, רק שלו יש חמור לבן
מגניב (הוא תקוע בפקק, הוא אמור להגיע מתי שהוא, אל תחכו...)
ולי אין.
למה באמת אין חמור? אני צריך לעוף ולרוץ ממקום למקום, בזמן
שהמשיח הסטלן יושב על החומר וצועק "דיו!"
נראה לי שאני אברר שם למעלה אם אפשר להשיג לי איזה ג'ירפה או
זברה או משהו מגניב כזה.

וגם אין לי חיתול! ואני לא ערום. כרגע הלבוש שלי כולל (מדים
רשמיים של אנשי האל כמובן) מכנסיים/בגד ים מגניב כזה עם להבות
(30 שקל בתחנה המרכזית)  וחולצת I LOVE GOD כמו-I LOVE NY כזה.
בצבע כחול.
נראה לי שהוא חושב שהוא מצחיק שהוא גורם לכולנו ללבוש ת'חרא
הזה
אבל בתכלס הוא סתם קמצן...
במקום להשיג לכולנו חליפות אמרני הוא מארגן לנו טי-שרטים ובגדי
ים מהתחנה.
אהה ודוגרי, השטן בבגד ים... אם יש משהו שעוד יצחקו עליו במאות
הקרובות!
איפה אני?
אהה, בחץ וקשת. טוב, אז זהו, שכבר אין.
זה סיפור ארוך, בעיקרון עד שנות השישים היו לי חץ וקשת יפים
ממש, המון חצים משוננים עם נוצות (למה באמת יש נוצות תמיד על
חצים?) וקשת זהובה עם הכיתוב -BORN TO LOVE- רק בכתב תנכ"י
משובח.
ואז הגיעו שנות השישים, מלחמת וויטנאם והכל, ואני נדלקתי על כל
המלחמות והחרא הזה, אמרתי לעצמי
"ראלפי בחורי, מה אתה צריך חץ וקשת כשאתה יכול להשיג מכונות
ירייה מטורפות כאלו, מי ישים לב?"
אז משכנתי את חץ וקשת בטקסס ארצות הברית, קניתי לי מין מכונת
ירייה טירופת מגניבה כזאת (כמו לבחור הזה מהסרט "הטורף") עשיתי
לה שיפצור קטן. והלכתי לבדוק.
מה קרה?
שנות השישים...
אהבה חופשית, כולם עם כולם, בלה בלה בלה, אופס... באמת שלא
התכוונתי. אבל היי, זה כל הכיף לא?
בשלב מסויים הבחור הגדול למעלה הבין שמשהו לא בסדר (נראה לי
שכל הריח של החשיש עושה לו אלרגיה... נקבה) והזמין אותי לישיבה
דחופה.
עכשיו תחשבו עלי... מסכן, ראלפי מטורף עם Machin-gun ביד
וחולצת "kill all the white man" נכנס למשרד הכי מגניב בעולם
(טוב, כמעט, אין לו שולחן מגניב כזה כמו לאדון ארטור)
ואז הוא אומר לי שזה הזמן לשינוי, אחרי כמה אלפי ביליוני שנים
נמאס לו שאנשים סתם אוהבים אחד את השני. הוא רוצה מורכבות...
אתם מבינים, הבחור יכול להחליט שמשעמם לו ולפוצץ את ברזיל
(מישהו אמר אטלנטיס?) אבל לאאאא הוא חייב להתעסק בעבודה שלי.
נו מילא. גם לי זה התחיל לחזור על עצמו
ואז הוא התחיל להסביר את התנאים החדשים
"ראלפי בחורי, תקשיב טוב!
מעכשיו, אתה לא פוגע בלב. לא רוצה! מעכשיו, אתה פוגע בראש, אני
רוצה שהראש יחליט את מי הוא רוצה לאהוב, שהראש יחליט"
באותה שניה התחלטי לחשוב שכל החשיש הזה קצת עלה לו לראש...
"יש לך מעכשיו 5 סוגי כדורים, אהה כן, נמאס לי מהקשת, זה כבר
לא מגניב"
הוא פשוט נדלק מהקטע של המיני-גאן זה הכל והוא לא מוכן
להודות!
"אז ככה
-כדור שאומר עד כמה האדם נראה טוב
-כדור התשוקה, עד כמה האדם נמשך לרעהו (מילה גיי...)
-כדור פנימיות, עד כמה שהאדם הנפגע אוהב את פנימיות האדם
-כדור הקבלה, עד כמה האדם מוכן להראות לאנשים שהוא אוהב אותו
-כדור האהבה, הכי חשוב, כן כן יש! אבל... זה רק למקרים
מיוחדים, אני מזהיר אותך!
"
מה הולך איתו?
פתאום זה לא נהיה כל כך פשוט, פתאום, הזוגות גרו אחד אצל השני
לפני שהתחתנו, פתאום הגיעו שנות ה-70... כן כן, אני קצת אשם
בדיסקו ובמכנסיים המתרחבים והאפרו..
הם פשוט לא ידעו מה לעשות עם עצמם...
אני מצטער, פתאום אנשים יכלו לאהוב הכל אצל האדם השני, את איך
שהוא נראה, את מה שהוא עושה. אבל הם פשוט לא אהבו אותו, לא
מספיק.
אני עוד עובד על טכניקות... אל תקחו אותי ככה, בסוף, אני עוד
אמצא את הקשת שלי והכל יחזור למסללו (הבן זונה מטקסס מכר
אותה!)

שני דברים לסיכום
-אם אתם רואים מטורף עם קשת מסתובב ברחוב, פשוט תצעקו "ראלפי
ראלפי בוא מהר!"
סביר להניח שכל האנשים ברחוב יצחקו עליכם, אבל אני יבוא.
-נכון אתם תמיד מתפלאים איך הסבא וסבתא שלכם מחזיקים חמישים
שנה?
והם אומרים שפעם זה היה יותר קל...
טוב נו...
זה היה.
סליחה.