כולם מדברים על ייסוריו של האמן,
אף אחד לא חושב על הייסורים שהוא מביא.
כולם מדברים על לבטיו של האמן,
ואף אחד לא מדבר על הלבטים שמעורר.
כולם מדברים על כאבו של האמן,
ואף אחד לא מדבר על הכאב שהוא מכאיב.
כולם מדברים על תסכולו של האמן,
ואף אחד לא מדבר על הדרך בה הוא הוא מתסכל.
ייסורים שמביא שיר, לבטים מציור, כאב של
יצירה יפה מדי, תסכול שגורם להקטנה של עצמך
עד לגודל של מילה.
אכזבה מעצמך, לא ממנו.