בגיל 24 הבין עודד שהוא יכול לעשות כסף מהגוף שלו. זו היתה
תובנה חדשה לו לחלוטין, הפוכה לגמריי מתפיסת עולמו, ושונה
מהראיה העצמית שלו. תמיד הוא הרגיש מכוער. רזה מדיי, לבן מדיי.
הוא תמיד התבייש בתחת שלו שהיה בולט מדיי לטעמו. פתאום גברים
גילו אותו. פתאום התחת שלו היה איבר מיני מושך. פתאום נגעו בו
ורצו אותו והוא לא היה צריך להתבייש יותר בגוף שלו.

כשהיה בן 5 אבא שלו ליגלג עליו לפניי השכנים בבנין שהוא רזה
מדיי ולא אוכל כלום. הוא היה נבוך ומושפל כשאביו סיפר לשכנים
בהנאה צרופה איך הבן שלו אוכל רק סנוויץ' מלחם לבן למעלה, לחם
לבן למטה ולחם לבן באמצע. מעולם לא הבין איך ולמה יכול אבא שלו
להנות מללעוג לו. כבר בתור ילד הוא ידע שהוא שונא את אבא שלו.
שונא את האבא שבז לו מתוך ידיעה שהבן שלו בגיל 5 כבר יותר חכם
ממנו. אבל במעמד המביך לפניי כל השכנים, לא נשאר לו אלא לחבק
את אבא מרוב בושה ולטמון את ראשו בגופו בנסיון נואש להעלם.

בגיל 22 רק הוא הרשה לעצמו לגלות את עולם המין. בפחד מטורף
מהגשמת הנטיות המיניות שלו הוא הדחיק את הנושא הזה תקופה
ארוכה, תוך שהוא מתחמק מכל אפשרות של מגע או קירבה עם גברים או
עם נשים. הגילוי היה מרגש. עודד שחי בחסך מיני עד אז, נכנס
לעולם הסקס בגדול. פתאום הוא היה פעיל מינית ללא הפסקה. פתאום
סקס הפך למוצר צריכה בסיסי ועודד צרך אותו כמעט כל יום,
ולפעמים יותר מפעם ביום.

כשגילה לראשונה כמה זה פשוט לעשות כסף מהגוף שלו, זה היה
במקרה, לגמריי לא מתוכנן. "הלקוח" היה סה"כ אולי בן 40 . יצא
לעודד כבר לשכב עם גברים בגיל הזה בלי תשלום. זה היה ממש קל.
הוא היה בנאדם נעים ונחמד, וסיפר ששמו חיים והוא לא מת"א. חיים
נתן לעודד 200 ש"ח. הם התפשטו. שכבו על המיטה באור מלא. חיים
התחכך ונישק את עודד. עודד הרשה לעצמו אפילו להנות. חיים גמר.
זה ארך בקושי 10 דקות. עודד לא הצליח לקלוט. הם לא עשו כלום.
הוא אפילו לא מצץ לו. הוא לא הבין בכלל איך משהו מוכן לשלם
בשביל 10 דקות איתו.

כל התפיסה העצמית שלו התנפצה. פתאום הוא הרגיש שווה, גאה. משהו
מוכן לשלם בשביל לגעת בו, לשכב איתו. פתאום מעריכים את הגוף
שהוא כל כך שנא כל השנים וכל כך התבייש בו. זה לא נקלט אבל זה
מילא אותו בתחושת גאווה. הוא הסתכל בשטרות שהיו בידו ולא הצליח
להבין את חוסר הפרופורציה בין המשכורת העלובה שקיבל עד היום
בתור מוכר בחנות, לבין הקלות והמהירות שהוא עשה את הסכום הזה.
זה היה מסחרר.

בשנה שבאה אחרי כבר היו הרבה חיימים כאלה. רובם היו פחות
נחמדים ופחות קלים. אבל עודד היה גאה. הוא היה לובש חולצה
צמודה מאוד שהבליטה כמה הוא רזה וחטוב. והם היו משלמים. והם
דפקו אותו, והוא מצץ להם, והוא דפק אותם בחזרה. בעצם הוא עשה
כל מה שהם רצו. העיקר שקיבל את הכסף שלו. עודד היה בחור נבון
ולא ביזבז. הוא היה הולך פעמיים בשבוע לבנק אחד ביפו, ומפקיד
שם הכל בחשבון מיוחד שפתח לצורך כך. הסכומים הלכו והצטברו.
ועודד המשיך להיות גאה.

יום שבת אחד שלחו אותו לירושלים. הבטיחו לו לקוח תייר. "הוא קל
מאוד ומשלם 250$". עודד היה מסוחרר מהסכום. הוא נסע. לקח אותו
נהג. שהגיעו למלון בירושלים הנהג המתין למטה ועודד עלה לחדר
בקומה 22. עודד בחיים לא האמין או דמיין או חשב שיש אנשים כל
כך שמנים בעולם. האדם בחדר ללא ספק יכול היה להרשם בספר השיאים
של גינס כאדם השמן ביותר בעולם. הוא בקושי הלך בכלל, וכשהתיישב
על המיטה הזוגית, עודד שם לב שהוא בקלות יכסה בגופו את המיטה
כולה.

השמן התפשט. עודד התפשט גם. החדר התמלא צחנה נוראית. מסתבר
שהשמן, עקב מימדיו הנוראיים סובל מבעיית הגיינה קשה. הוא אינו
יכול להתרחץ כראוי, וגופו הענק הטובע בכפלים כפלים של שומן
אוסף אליו ליכלוך וזיעה ויוצר סירחון. רגליו הענקיות היו מלאות
פיצעונים אדומים שנוצרו מהחיכוך התמידי בין שתי הרגליים. את
איבר המין של השמן לא היה ניתן לראות בכלל. הוא נעלם אי שם בין
כפלי השומן. השמן התחיל לגעת בעודד. עודד בקושי הצליח לזוז.
"suck my dick" הוא אמר לעודד בקול תקיף תוך שהוא דוחף את ראשו
למטה.

כשעודד ירד חזרה מהחדר במלון הוא כבר לא הרגיש כלום. הוא כבר
לא הרגיש גאה, אפילו לא מזוהם. הנהג חיכה לו איפה שהוריד אותו.
עודד נכנס לאוטו. "חזרה לת"א?" שאל הנהג. "כן" פלט עודד בלי
לחשוב. והם נסעו. עודד לא הוציא אף מילה נוספת כל הדרך הביתה.
ביד הוא החזיק חזק 250 דולר. על הפנים היתה לו הבעה קפואה.
בראש רצו לו ההשפלות הקטנות המכאיבות של אבא שלו. אבל הוא נשאר
אדיש.
כשהגיע לת"א עידכנו אותו שמחכה לו כבר הלקוח הבא. עודד נסע
אליו. כשהגיע אל הלקוח כבר לא ניתן היה להרגיש שמשהו בעודד
השתנה.


מבוסס כמעט במדויק על סיפור אמיתי