וכולם קמים בבוקר עם חיוך על פניהם, מרוצים מהחיים היפים.
עם שמש גדולה וצהובה, ולא ענן בשמיים, קמים לעוד בוקר נפלא.
ילדים רצים במורד החוף כי יודעים שלא יאונה להם כל רע.
ומעוף ציפורים גבוה שם למעלה, אך הן לא עוד מפחדות לרדת.
ואוויר נקי מלטף את הדקלים הארוכים. ושלווה.
ושום קול גבוה של פיצוץ או חרדה אינו נשמע, כבר אין ממה לפחד.
ואין יותר למה לדאוג, כשנחל זורם בבית, ולא דם.
ואין יותר על מה לריב - כי אין סיבה.
ושירי ערש שקטים מתנגנים בשביל ילדים קטנים בעלטה.
ושום סוג של רוע לא אורב עוד בפינה.
ושוכחים את העבר, כי הוא היה רע.
וריח לא מוכר, אם כי טוב, מתערבב באוויר הים.
ואין ממה להתבייש - כי יש אהבה.
ואין יותר סיוטים.
וחיים.
וחיות רובצות בשמש כל היום, ולא מודאגות מפגע האדם.
וחיוכים מכל עבר. ושקט.
ואם מניקה תינוק על שפת הים, ואחרת נושאת בבטנה תינוק נוסף.
ונשימות עמוקות של התרגשות החי, של התגשמות.
וזוגות ידים משתלבות זו בזו בכל מקום. ואין גבול.
והעינים נשארות פקוחות כל הזמן, לטשטוש הנעלם.
כדי לא להתעורר מהחלום הזה שבאמת לא קיים.