[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לשלוימ'לה לא היה אכפת מכלום.
לא מאפקט החממה, לא מהעגבניות הענקיות של יחזקאל, לא מהמוזיקה
המפחידה שבקעה מחלונה של שכנתו דנה, לא מהפינצ'ר של חווה וגם
לא מהעיראקים.
למעשה היה רק דבר אחד שיכל לגרום לו להזיז את עכוזו מעל קפלי
סדין המיטה והמזרן הנוח, וזה היה אוכל. טוב בנאדם חייב לאכול,
לא?!
שלוימ'לה היה ידוע ברחבי הקיבוץ כבטלן חסר-פשרות, אפילו שיי'קה
מהמשק כבר לא טורח לשבץ אותו למטלות: "אחח, בטלן ארור." הוא
גונח, "מתי ילמד שעבודה היא חיים בעולם הזה. מה הוא חושב שישאר
במיטה עד סוף ימיו?"
"אני הולך להשאר במיטה הזו עד סוף ימיי," מלמל שלוימ'לה בעודו
מלטף את סטאלין. סטאלין היה חתול ג'ינג'י שקפץ לביקור יום אחד,
התאהב במגירת התחתונים של שלוימ'לה, והקים התנחלות שם.
"מה אתה אומר סטאלין? שנלך לחדר אוכל? נהייתי רעב."
באיטיות אופיינית, נעל שלוימ'לה את נעלי הבית "קיפי" שלו, תפס
את סטאלין ביד אחת ואת כרטיס האוכל ביד שניה, והחל בצעדה
הארוכה לעבר חדר האוכל של הקיבוץ. בערך בחצי הדרך הרגיש שקריר
קצת, שם לב לעובדה שהתחתונים שלו ירוקים, חזר לחדר, לבש את
חלוק הרחצה שגנב מ"הרודס הרצליה" ושב לטפס במעלה הגבעה של חדר
האוכל.
בכניסה לחדר האוכל היתה קבוצה של אנשים זקנים עם חולצות פלנל
משובצות, ג'ינסים קצרים כחולים, וגרביים אדומות. "בטח יום
רביעי, אם הקומוניסטים כולם פה," העיר שלוימ'לה לעצמו, לסטאלין
או לכל מי שהיה מוכן לשמוע. בצעד בטוח נכנס הוא לחדר האוכל,
הניח את סטאלין על אחד השולחנות וצעד לעבר עגלות החימום.
"הממממממ," חשב, והחליט לקחת שניצל דג, פירה עם בצל, קצת
ברוקולי, קישואים ומיץ תפוחים.
"אה!" ניזכר בהתלהבות, ולקח גם פולקע לסטאלין.
בקופה ניקבה לו מה-שמה אחת את הכרטיס והוא צעד, שמח וגאה
בבחירה הנאה, לעבר סטאלין ששמר על השולחן בקנאות. באנחת רווחה
התיישב על כסא ירוק, נזכר ששכח סכו"ם, לקח קיסם שיניים מהקופסה
שהיתה על השולחן והתחיל לאכול.
שעתיים לאחר מכן (תנסו אתם לאכול פירה עם קיסם שיניים...), שבע
וטוב לב, תפס שלוימ'לה את סטאלין והחל שם את פעמיו חזרה לעבר
חדרו. ביציאה מחדר האוכל עמדה קבוצת נשים זקנות עם כובעים
אדומים, מחוכים סגולים וקלשונים. "מוזר, חשבתי שהיום יום
רביעי," תהה שלוימ'לה. "מיאו," אישר סטאלין, והם המשיכו בדרכם.
ברחבת הדגל, שהיתה מלאה בפרות חומות, קומביינים וורודים
ומיכלזון, טיפס שלוימ'לה במעלה הסולם, גלש במורד מגלשת המים
הצהובה (הרבה יותר מפחידה!) ונחת ברכות על שיח הדומדמניות שהיה
לו מחוץ לחדר, סטאלין נתלה בחרדה על קצה חולצתו.
"לא ידעתי שיש ליצ'י בשדות," קידמה את פניו אולגה, מתנדבת
מקזחסטן שגרה מעליו.
"כן, מסתבר שיש ליקוי ירח בעוד יומיים. רוצה להכנס לאכול
יופל'ה ולראות ערוץ שתיים?" שאל שלוימ'לה.
"נייט, נימגו," שללה אולגה והפעילה את מנוע הסילון שלה, פרשה
כנפיים וטסה לעל הדקל הסמוך.
מאוכזב קצת, שלף שלוימ'לה את טוש הטפו-טפו שלו, תלש דף מכרך 13
של אנציקלופדיה בריטניקה, לעס וירק שלושה כדורי רוק-נייר אל
הלוח של המורה דליה.
"מי עשה את זה?!" זעקה דליה, הוציאה את חוני העכבר הלבן מכיסה
והשליכה אותו על נורמן, התאילנדי שעבד בקטיף אצל ניטשה נוימן.
"יש לי כורסאת טלויזיה אמריקן אייר-ליינס ואני לא מפחד להשתמש
בה!" איים נורמן בעודו תולש שני גזרים מגלגל הטוסטוס של דיצה,
תוקע אותם לגילה באוזניים, ומושך לרינה בשפם התורכי שלה. רינה,
בזעקת כאב, מפנה גבה לכל העקרונות עליה גדלה סבתה בצרפת,
הוציאה את הלפ-טופ שלה והתחילה לשחק סוליטייר.
שלוימ'לה, שנהיה עוד פעם רעב, תפס את צינור הגינה של רוני
הכבאי, דו דו דו לוקינג אאוט מיי באק דור, ושני זיקוקים עפו
לשמיים.

מסקנה - תפסיקו לאכול ברוקולי, זה גם גורם להזיות!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"יותר מידי
תקעים, ועוד
במפצל חצי
שרוף... עוד
עלולה להתפתח פה
שריפה והיא
יכולה למות!
אני פשוט אוציא
את התקע הזה.."





השניצל בביקור
חולים אצל עופרה
חזה


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/6/04 14:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חוזה בחקיץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה