העצב עוד פעם מחלחל בך
לא מבין למה זה מגיע לך
החברה שלך יושבת בוכה
צועקת שזה הכל בגללך

אבל אתה לא תתייאש
רק מדי פעם תתכחש
העיניים שלך בוערות כמו אש
כולם אומרים שאתה טיפש

אתה מחליט להילחם בעצב
אתה לא רוצה יותר את הכאב
אתה רוצה להיות בן אדם אוהב
הולך ומודיע לכולם שאתה עוזב

חשבת שהגעת לעולם יותר טוב
שם תמיד זורחת השמש בצהוב
חושב ששם ילמדו אותך איך לאהוב
אבל שם אתה לא מצליח לעקוב

אז זורקים אותך משם
ואתה מהקרקע לבד קם
מתחיל להרגיש עד כמה אתה קיים
אף פעם לא תוכל להיות עוד ילד תם

כי אתה כבר מיצית את החיים
נולדת אל תוך חיים נוראיים
כל החיים שלך מלאים כאבים
הגעת למסקנה שכאן הם מסתיימים

אז הוצאת את האקדח מהמגירה
אמרת 'אני אוהב אותך לחברה'
עשית את זה מתוך בחירה
צעקת וקולך את השמיים קרע

עכשיו אתה שם לבד בוכה
בים הדמעות שלך אתה שוחה
רק רוצה לחזור לאותו עולם דוחה
אתה יודע שזה אבוד ובכל זאת אתה מוחה