עומד מולו ומתעמת.
אומר לו שדברי אמת.

הוא עצבני ולא מקשיב.
אומר לי, על שאלותיו, להשיב.

את האקדח הוא פתאום מרים.
לוחץ הוא על ההדק בלי מילים.

והכאב, הוא בחזי זועק.
אני מרגיש את לבי דופק.

לאט לאט, הדם נוזל.
וזמן חיי, כמיים בין האצבעות אוזל.

עוד רגע, לי נשאר לחיות.
אך מה נותר לי לעשות?

שוכב אני, למות מוכן.
ומחכה למוות שייקח אותי מכאן...